בעשורים האחרונים הולכת וגדלה ההכרה בפעילויות הפנאי ככלי לקידום ולפיתוח הפרט. עבור ילדים ובני נוער פעילויות הפנאי מזמנות אפשרויות רבות ומגוונות לפיתוח כישורים שונים, ליצירת קשרים חברתיים, למימוש עצמי, לקידום ההתפתחות האישית וכן למניעת התנהגויות סיכון.
המחקרים המוצגים בדוח בוחנים את הגורמים החיצוניים והפנימיים העשויים להשפיע על עמדות חיוביות של מנהל בית הספר כלפי עבודתו וכן של המורים המלמדים בו. בבסיס המחקרים מונחת ההנחה כי כאשר מנהל בית הספר והמורים שבעי רצון מתפקידם הדבר עשוי להשפיע לטובה לא רק על התנהלות בית הספר כלפי פנים, קרי על הישגי התלמידים ורווחתם, אלא גם על הקהילה הסובבת אותו ובראשם הורי התלמידים.
הדוח מתמקד במערכת היחסים שבין בית הספר (מנהלים ומורים) לבין ההורים, שהנם אחד הגורמים המרכזיים בקהילה הסובבת את בית הספר. קשרים הדדיים טובים בין בית הספר לקהילתו הם תנאי למימוש החזון והמטרות שלו, והם תורמים גם לביסוס חוסנה החברתי של הקהילה.
שילוב תקשוב בהוראה ובלמידה הוא יעד עיקרי כחלק משגרת ההוראה בימים כתיקונם, ומקבל משנה תוקף ככלי לקידום ההוראה בעתות משבר, דוגמת מגפת הקורונה שכפתה סגירה של מוסדות חינוך ומעבר ללמידה מרחוק בהיקפים נרחבים ולאורך זמן. מחקרים רחבי היקף בהם השתתפה ישראל, בין-לאומיים וארציים כאחד, שופכים אור על היבטים חשובים ומגוונים של שימוש בתקשוב בהוראה ובלמידה.
החל בשנת 2012 החלה לפעול במערכת החינוך התוכנית "מרחבי חינוך – אזורי בחירה מבוקרת וייחודיות בית ספרית". במסגרת תוכנית זו מערכות החינוך בישובים עוברות פתיחה של אזורי רישום (קרי: הורים וילדים יכולים לבחור לאיזה בית ספר להירשם, ולאו דווקא זה הקרוב למקום מגוריהם) ובד בבד בתי ספר עוברים תהליך של פיתוח ייחודיות חינוכית-פדגוגית.
החינוך המקצועי נועד, בעיקרו, להקנות מיומנויות טכניות והכשרה לחיי עבודה, ולהכשיר את הלומד להיות עובד יעיל בתחום טכני מסוים. החינוך המקצועי הינו גורם המחנך לחיי עבודה, עשייה, יצרנות ונתפס כתרומה הכרחית של מערכת החינוך לצורכי המשק והכלכלה. בנוסף, חינוך זה מהווה ערוץ חלופי המאפשר תחושת מסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האישי בעבור תלמידים המתקשים למצוא את מקומם במערכת החינוך העיונית, ובכך מעניק להם 'הזדמנות שנייה' טרם נשירה ממערכת החינוך.
בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.
מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.
מטרתה של עבודה זו היא להציג תמונת מצב של תפיסות ועמדות בנוגע לאקלים וסביבה פדגוגית בבתי הספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות במערכת החינוך בישראל, כפי שהיא משתקפת בסקרי המיצ"ב לשנה"ל תשע"ג.
העבודה מתמקדת בתפיסות תלמידים עולים (תלמידים שלא נולדו בישראל) ותלמידים בני עולים (תלמידים שנולדו בישראל ושני הוריהם לא נולדו בישראל) בהשוואה לתפיסות תלמידים ילידי ישראל (תלמידים שנולדו בישראל) ותלמידים "דור שני" בישראל (תלמידים שהם ושני הוריהם נולדו בישראל).
תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה, ומאז הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים, ובראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ, הגשמה, עידוד דו-קיום, סובלנות, צמצום פערים חברתיים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות חברתית.
בעשורים האחרונים הולכת וגדלה ההכרה בפעילויות הפנאי ככלי לקידום ולפיתוח הפרט. עבור ילדים ובני נוער פעילויות הפנאי מזמנות אפשרויות רבות ומגוונות לפיתוח כישורים שונים, ליצירת קשרים חברתיים, למימוש עצמי, לקידום ההתפתחות האישית וכן למניעת התנהגויות סיכון.
המחקרים המוצגים בדוח בוחנים את הגורמים החיצוניים והפנימיים העשויים להשפיע על עמדות חיוביות של מנהל בית הספר כלפי עבודתו וכן של המורים המלמדים בו. בבסיס המחקרים מונחת ההנחה כי כאשר מנהל בית הספר והמורים שבעי רצון מתפקידם הדבר עשוי להשפיע לטובה לא רק על התנהלות בית הספר כלפי פנים, קרי על הישגי התלמידים ורווחתם, אלא גם על הקהילה הסובבת אותו ובראשם הורי התלמידים.
הדוח מתמקד במערכת היחסים שבין בית הספר (מנהלים ומורים) לבין ההורים, שהנם אחד הגורמים המרכזיים בקהילה הסובבת את בית הספר. קשרים הדדיים טובים בין בית הספר לקהילתו הם תנאי למימוש החזון והמטרות שלו, והם תורמים גם לביסוס חוסנה החברתי של הקהילה.
שילוב תקשוב בהוראה ובלמידה הוא יעד עיקרי כחלק משגרת ההוראה בימים כתיקונם, ומקבל משנה תוקף ככלי לקידום ההוראה בעתות משבר, דוגמת מגפת הקורונה שכפתה סגירה של מוסדות חינוך ומעבר ללמידה מרחוק בהיקפים נרחבים ולאורך זמן. מחקרים רחבי היקף בהם השתתפה ישראל, בין-לאומיים וארציים כאחד, שופכים אור על היבטים חשובים ומגוונים של שימוש בתקשוב בהוראה ובלמידה.
החל בשנת 2012 החלה לפעול במערכת החינוך התוכנית "מרחבי חינוך – אזורי בחירה מבוקרת וייחודיות בית ספרית". במסגרת תוכנית זו מערכות החינוך בישובים עוברות פתיחה של אזורי רישום (קרי: הורים וילדים יכולים לבחור לאיזה בית ספר להירשם, ולאו דווקא זה הקרוב למקום מגוריהם) ובד בבד בתי ספר עוברים תהליך של פיתוח ייחודיות חינוכית-פדגוגית.
החינוך המקצועי נועד, בעיקרו, להקנות מיומנויות טכניות והכשרה לחיי עבודה, ולהכשיר את הלומד להיות עובד יעיל בתחום טכני מסוים. החינוך המקצועי הינו גורם המחנך לחיי עבודה, עשייה, יצרנות ונתפס כתרומה הכרחית של מערכת החינוך לצורכי המשק והכלכלה. בנוסף, חינוך זה מהווה ערוץ חלופי המאפשר תחושת מסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האישי בעבור תלמידים המתקשים למצוא את מקומם במערכת החינוך העיונית, ובכך מעניק להם 'הזדמנות שנייה' טרם נשירה ממערכת החינוך.
בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.
מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.
מטרתה של עבודה זו היא להציג תמונת מצב של תפיסות ועמדות בנוגע לאקלים וסביבה פדגוגית בבתי הספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות במערכת החינוך בישראל, כפי שהיא משתקפת בסקרי המיצ"ב לשנה"ל תשע"ג.
העבודה מתמקדת בתפיסות תלמידים עולים (תלמידים שלא נולדו בישראל) ותלמידים בני עולים (תלמידים שנולדו בישראל ושני הוריהם לא נולדו בישראל) בהשוואה לתפיסות תלמידים ילידי ישראל (תלמידים שנולדו בישראל) ותלמידים "דור שני" בישראל (תלמידים שהם ושני הוריהם נולדו בישראל).
תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה, ומאז הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים, ובראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ, הגשמה, עידוד דו-קיום, סובלנות, צמצום פערים חברתיים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות חברתית.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة
ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة:
كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)
تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها:
بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة
يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.
توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.
يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.
من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ.
تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة.
معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)
التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:
معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)
يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم.
تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.
كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ.
تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ.
يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.
