פתרון בעיות שיתופי במחקר פיזה 2015
מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.
מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.
מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.
מחקר פירלס 2016 נערך בישראל במהלך החודשים מאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי ודוברי ערבית. במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.
בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.
התכנית 'נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל' היא תכנית להכנת תלמידי שכבות י"א ו-י"ב לשירות הצבאי. תכנית זו מתבצעת בהובלת מינהל חברה ונוער והיא חלק ממערך ההכנה לצה"ל בבית הספר וברשות. המטרה הראשונית של התכנית, על פי מוביליה, היא לטפח את תחושת ההזדהות וההשתייכות של בני הנוער לעם, לארץ ולמדינת ישראל. בנוסף, התכנית שואפת להגביר את תחושת האחריות של בני הנוער, למימוש זכותם וחובתם האזרחית, לשמור על בטחון המדינה.
החל מהחופש הגדול של שנת תשע"ד, משרד החינוך פתח לראשונה את בתי הספר גם בחופשת הקיץ במסגרת התכנית 'בתי הספר של החופש הגדול'. תכנית זו מיושמת בפריסה ארצית בקרב תלמידים שסיימו את כיתות א' ו–ב'. התכנית, אשר מהווה המשך ישיר לתפיסה 'מחנכים מסביב לשעון', נועדה לתת מענה חינוכי איכותי לצרכיהם השונים של התלמידים, בהתבסס על התפיסה לפיה תלמידים בגיל צעיר זקוקים לקשר מתמשך עם מבוגרים משמעותיים ושקשר זה עשוי לתרום לתחושת המוגנות של התלמידים ולהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. כמו כן, התכנית נועדה להקל בנטל על ההורים ולעודד את המשך השתלבותם בעבודה. משרד החינוך רואה בתכנית זו נדבך נוסף בפעולות המשרד לצמצום פערים, לטיפוח תרבות פנאי משמעותית ולחיזוק מקומו של המוסד החינוכי כעוגן בקהילה.
חאלו"ם (חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות) הוא תפיסה חינוכית, שרואה חשיבות רבה בהעמקת השיח המשמעותי בין מורה לתלמיד ובין כל באי בית הספר. התכנית מופעלת בחטיבות ביניים (בשכבות גיל ז'-ח'), שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש" עד תשע"ב (כולל) ואשר מנהליהן ביקשו להטמיע אותו.
תכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה והזנה) החלה לפעול בבתי הספר ובגנים בשנת הלימודים תשע"ג כמסגרת העשרה לאחר סיום הלימודים. המטרה המרכזית של תכנית ציל"ה, כפי שהוגדרה על ידי קובעי המדיניות, היא: "צמצום פערים חינוכיים בין תלמידים שונים בגילאי 8-3 כמנוף למוביליות חברתית, תוך מתן מענה איכותי ומקיף לצורכי תלמידים שונים בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי ובתחום ההזנה".
תלמ"א (התכנית הלאומית למצוינות באנגלית) היא תכנית המיועדת לתלמידים מסיימי כתות ג', ד', ו-ה' הלומדים בחינוך הרשמי, ומטרתה לאפשר לתלמידים לחזק את ביטחונם ואת ידיעותיהם בשפה האנגלית. במסגרת תכנית תלמ"א התלמידים מגיעים בתחילת חופשת הקיץ לבית הספר לשלושה שבועות של לימודי אנגלית. כל תכנית הלימודים בתלמ"א מתקיימת בשפה האנגלית ומועברת על ידי שני מורים – האחד מישראל והשני מחו"ל.
תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה, ומאז הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים, ובראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ, הגשמה, עידוד דו-קיום, סובלנות, צמצום פערים חברתיים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות חברתית.
מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.
מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.
מחקר פירלס 2016 נערך בישראל במהלך החודשים מאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי ודוברי ערבית. במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.
בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.
התכנית 'נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל' היא תכנית להכנת תלמידי שכבות י"א ו-י"ב לשירות הצבאי. תכנית זו מתבצעת בהובלת מינהל חברה ונוער והיא חלק ממערך ההכנה לצה"ל בבית הספר וברשות. המטרה הראשונית של התכנית, על פי מוביליה, היא לטפח את תחושת ההזדהות וההשתייכות של בני הנוער לעם, לארץ ולמדינת ישראל. בנוסף, התכנית שואפת להגביר את תחושת האחריות של בני הנוער, למימוש זכותם וחובתם האזרחית, לשמור על בטחון המדינה.
החל מהחופש הגדול של שנת תשע"ד, משרד החינוך פתח לראשונה את בתי הספר גם בחופשת הקיץ במסגרת התכנית 'בתי הספר של החופש הגדול'. תכנית זו מיושמת בפריסה ארצית בקרב תלמידים שסיימו את כיתות א' ו–ב'. התכנית, אשר מהווה המשך ישיר לתפיסה 'מחנכים מסביב לשעון', נועדה לתת מענה חינוכי איכותי לצרכיהם השונים של התלמידים, בהתבסס על התפיסה לפיה תלמידים בגיל צעיר זקוקים לקשר מתמשך עם מבוגרים משמעותיים ושקשר זה עשוי לתרום לתחושת המוגנות של התלמידים ולהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. כמו כן, התכנית נועדה להקל בנטל על ההורים ולעודד את המשך השתלבותם בעבודה. משרד החינוך רואה בתכנית זו נדבך נוסף בפעולות המשרד לצמצום פערים, לטיפוח תרבות פנאי משמעותית ולחיזוק מקומו של המוסד החינוכי כעוגן בקהילה.
חאלו"ם (חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות) הוא תפיסה חינוכית, שרואה חשיבות רבה בהעמקת השיח המשמעותי בין מורה לתלמיד ובין כל באי בית הספר. התכנית מופעלת בחטיבות ביניים (בשכבות גיל ז'-ח'), שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש" עד תשע"ב (כולל) ואשר מנהליהן ביקשו להטמיע אותו.
תכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה והזנה) החלה לפעול בבתי הספר ובגנים בשנת הלימודים תשע"ג כמסגרת העשרה לאחר סיום הלימודים. המטרה המרכזית של תכנית ציל"ה, כפי שהוגדרה על ידי קובעי המדיניות, היא: "צמצום פערים חינוכיים בין תלמידים שונים בגילאי 8-3 כמנוף למוביליות חברתית, תוך מתן מענה איכותי ומקיף לצורכי תלמידים שונים בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי ובתחום ההזנה".
תלמ"א (התכנית הלאומית למצוינות באנגלית) היא תכנית המיועדת לתלמידים מסיימי כתות ג', ד', ו-ה' הלומדים בחינוך הרשמי, ומטרתה לאפשר לתלמידים לחזק את ביטחונם ואת ידיעותיהם בשפה האנגלית. במסגרת תכנית תלמ"א התלמידים מגיעים בתחילת חופשת הקיץ לבית הספר לשלושה שבועות של לימודי אנגלית. כל תכנית הלימודים בתלמ"א מתקיימת בשפה האנגלית ומועברת על ידי שני מורים – האחד מישראל והשני מחו"ל.
תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה, ומאז הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים, ובראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ, הגשמה, עידוד דו-קיום, סובלנות, צמצום פערים חברתיים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות חברתית.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة
ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة:
كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)
تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها:
بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة
يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.
توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.
يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.
من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ.
تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة.
معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)
التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:
معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)
يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم.
تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.
كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ.
تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ.
يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.
