article-type-single: הערכת תכנית חינוכית

מעבר בתי ספר יסודיים לניהול עצמי: תפיסות ועמדות כלפי התכנית

על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך (תשע"ה), המעבר לניהול עצמי של בתי ספר משמעותו הנהגת מדיניות ניהולית-חינוכית שבמסגרתה מועברים לבתי הספר ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות סמכויות, משאבים ואחריות. למנהל בית הספר ולצוותו ניתן מרחב של סמכות וגמישות בהיבטים פדגוגיים, ארגוניים וכלכליים לשם מימוש יעדיו וצרכיו של בית הספר, ומוקד קבלת ההחלטות מועבר לבית הספר. המעבר לניהול עצמי משתלב במהלך המערכתי שמשרד החינוך מוביל לקידום למידה משמעותית של תלמידים בכל מערכת החינוך, בד בבד עם עמידה בהישגים הנדרשים במאה ה-21.

קיראו עוד»

קהילות לומדות למורי האנגלית – תשע"ח

בשנת תשע"ז יזם משרד החינוך את התוכנית הלאומית לחיזוק האנגלית. לצורך קידום הפיתוח המקצועי של המורים לאנגלית, הוקמו קהילות לומדות של מורים לאנגלית מכלל רחבי הארץ. ראמ"ה התבקשה לקיים הערכה מעצבת לתוכנית זו שנועדה ליצירת קהילות לומדות של מורים, המקדמות את הוראת השפה הדבורה. מטרת המחקר היא לסייע למובילי התוכנית בהטמעתה המוצלחת, תוך זיהוי גורמים המקדמים את השגת המטרתה הנ"ל וגורמים הבולמים את השגתה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית 'נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל' – תשע"ו

התכנית 'נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל' היא תכנית להכנת תלמידי שכבות י"א ו-י"ב לשירות הצבאי. תכנית זו מתבצעת בהובלת מינהל חברה ונוער והיא חלק ממערך ההכנה לצה"ל בבית הספר וברשות. המטרה הראשונית של התכנית, על פי מוביליה, היא לטפח את תחושת ההזדהות וההשתייכות של בני הנוער לעם, לארץ ולמדינת ישראל. בנוסף, התכנית שואפת להגביר את תחושת האחריות של בני הנוער, למימוש זכותם וחובתם האזרחית, לשמור על בטחון המדינה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית אמירים – תשע"ה

משרד החינוך, בהובלת האגף למחוננים ולמצטיינים, מפעיל תכנית ארצית לטיפוח תלמידים מצטיינים ולקידום תרבות של מצוינות בבתי הספר: תכנית "אמירים". במסגרת התכנית, מתאפשר לכל בית ספר לבנות קורסים בנושאים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הפורמאלית ובהתאם לתפישות החינוכיות שלו, למשאבים שהתכנית מעניקה ובהתאם לנטיות של הצוות, ולקדם תרבות כללית של מצוינות בית ספרית. הקורסים נבנים על פי עקרונות ומתווה המחייבים את כל בתי הספר. התכנית פועלת בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים (בעיר באר שבע התכנית פועלת גם בחטיבה הצעירה). התכנית הינה תלת-שנתית: ראשיתה בחשיפה ובלמידת מיומנויות חשיבה וחקר, והמשכה מבוסס על העמקה, חקר, הכנת תוצר על פי קריטריונים מוגדרים והצגתו.

קיראו עוד»

הערכת תכנית בתי הספר של החופש הגדול – תשע"ו

החל מהחופש הגדול של שנת תשע"ד, משרד החינוך פתח לראשונה את בתי הספר גם בחופשת הקיץ במסגרת התכנית 'בתי הספר של החופש הגדול'. תכנית זו מיושמת בפריסה ארצית בקרב תלמידים שסיימו את כיתות א' ו–ב'. התכנית, אשר מהווה המשך ישיר לתפיסה 'מחנכים מסביב לשעון', נועדה לתת מענה חינוכי איכותי לצרכיהם השונים של התלמידים, בהתבסס על התפיסה לפיה תלמידים בגיל צעיר זקוקים לקשר מתמשך עם מבוגרים משמעותיים ושקשר זה עשוי לתרום לתחושת המוגנות של התלמידים ולהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. כמו כן, התכנית נועדה להקל בנטל על ההורים ולעודד את המשך השתלבותם בעבודה. משרד החינוך רואה בתכנית זו נדבך נוסף בפעולות המשרד לצמצום פערים, לטיפוח תרבות פנאי משמעותית ולחיזוק מקומו של המוסד החינוכי כעוגן בקהילה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית חאלום – חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות

חאלו"ם (חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות) הוא תפיסה חינוכית, שרואה חשיבות רבה בהעמקת השיח המשמעותי בין מורה לתלמיד ובין כל באי בית הספר. התכנית מופעלת בחטיבות ביניים (בשכבות גיל ז'-ח'), שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש" עד תשע"ב (כולל) ואשר מנהליהן ביקשו להטמיע אותו.

קיראו עוד»

הערכת תכנית חוג לכל ילד – תשע"ט

תוכנית "חוג לכל ילד" החלה לפעול באוקטובר 2017 והציעה לכל תלמיד בכיתה ד'-ה' (כולל תלמידי החינוך המיוחד) המתגורר במחוז הצפון, להשתתף במהלך שנת הלימודים בחוג אחד לבחירתו לאחר שעות הלימודים, מתוך מבחר קיים. התוכנית שמה לה למטרה להעצים את התלמידים המשתתפים בחוגים, וכן לגרום לשינוי התנהגותי בקרב התלמידים ומשפחתם בכל הקשור לתרבות פנאי והשתתפות בחוגים, בעיקר בקרב האוכלוסייה החלשה במחוז, ובכך לצמצם את הפערים בנושא.

קיראו עוד»

הערכת תכנית מב"ר ואתגר

חוק לימוד חובה מחייב את כל בני הנוער בישראל להיות במסגרת לימודית עד כיתה י"ב. במסגרת מימוש חוק זה, משרד החינוך פועל לצמצום הנשירה של תלמידים ממערכת החינוך בכלל, ומהחטיבות העליונות בפרט, וזאת באמצעות תוכניות מיוחדות המיועדות לעידוד ההתמדה של התלמידים ולהשלמת חסכים תרבותיים ולימודיים.

קיראו עוד»

הערכת תכנית סחל״ב – סטודנטים חוברים לבתי-ספר

תכנית סחל"ב מופעלת על ידי האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך ופועלת בשנים האחרונות בכ-200 בתי ספר המשתייכים ליום חינוך ארוך. במסגרת התוכנית נכנסים סטודנטים לבתי הספר לצורך עבודה ממוקדת עם קבוצות של תלמידים בתוך הכיתות בהיקף של כ-4 שעות שבועיות תמורת מלגת לימודים.

קיראו עוד»

הערכת תכנית ציל"ה בבתי הספר ובגנים – תשע"ו

תכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה והזנה) החלה לפעול בבתי הספר ובגנים בשנת הלימודים תשע"ג כמסגרת העשרה לאחר סיום הלימודים. המטרה המרכזית של תכנית ציל"ה, כפי שהוגדרה על ידי קובעי המדיניות, היא: "צמצום פערים חינוכיים בין תלמידים שונים בגילאי 8-3 כמנוף למוביליות חברתית, תוך מתן מענה איכותי ומקיף לצורכי תלמידים שונים בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי ובתחום ההזנה".

קיראו עוד»

מעבר בתי ספר יסודיים לניהול עצמי: תפיסות ועמדות כלפי התכנית

על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך (תשע"ה), המעבר לניהול עצמי של בתי ספר משמעותו הנהגת מדיניות ניהולית-חינוכית שבמסגרתה מועברים לבתי הספר ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות סמכויות, משאבים ואחריות. למנהל בית הספר ולצוותו ניתן מרחב של סמכות וגמישות בהיבטים פדגוגיים, ארגוניים וכלכליים לשם מימוש יעדיו וצרכיו של בית הספר, ומוקד קבלת ההחלטות מועבר לבית הספר. המעבר לניהול עצמי משתלב במהלך המערכתי שמשרד החינוך מוביל לקידום למידה משמעותית של תלמידים בכל מערכת החינוך, בד בבד עם עמידה בהישגים הנדרשים במאה ה-21.

קיראו עוד»

קהילות לומדות למורי האנגלית – תשע"ח

בשנת תשע"ז יזם משרד החינוך את התוכנית הלאומית לחיזוק האנגלית. לצורך קידום הפיתוח המקצועי של המורים לאנגלית, הוקמו קהילות לומדות של מורים לאנגלית מכלל רחבי הארץ. ראמ"ה התבקשה לקיים הערכה מעצבת לתוכנית זו שנועדה ליצירת קהילות לומדות של מורים, המקדמות את הוראת השפה הדבורה. מטרת המחקר היא לסייע למובילי התוכנית בהטמעתה המוצלחת, תוך זיהוי גורמים המקדמים את השגת המטרתה הנ"ל וגורמים הבולמים את השגתה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית 'נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל' – תשע"ו

התכנית 'נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל' היא תכנית להכנת תלמידי שכבות י"א ו-י"ב לשירות הצבאי. תכנית זו מתבצעת בהובלת מינהל חברה ונוער והיא חלק ממערך ההכנה לצה"ל בבית הספר וברשות. המטרה הראשונית של התכנית, על פי מוביליה, היא לטפח את תחושת ההזדהות וההשתייכות של בני הנוער לעם, לארץ ולמדינת ישראל. בנוסף, התכנית שואפת להגביר את תחושת האחריות של בני הנוער, למימוש זכותם וחובתם האזרחית, לשמור על בטחון המדינה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית אמירים – תשע"ה

משרד החינוך, בהובלת האגף למחוננים ולמצטיינים, מפעיל תכנית ארצית לטיפוח תלמידים מצטיינים ולקידום תרבות של מצוינות בבתי הספר: תכנית "אמירים". במסגרת התכנית, מתאפשר לכל בית ספר לבנות קורסים בנושאים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הפורמאלית ובהתאם לתפישות החינוכיות שלו, למשאבים שהתכנית מעניקה ובהתאם לנטיות של הצוות, ולקדם תרבות כללית של מצוינות בית ספרית. הקורסים נבנים על פי עקרונות ומתווה המחייבים את כל בתי הספר. התכנית פועלת בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים (בעיר באר שבע התכנית פועלת גם בחטיבה הצעירה). התכנית הינה תלת-שנתית: ראשיתה בחשיפה ובלמידת מיומנויות חשיבה וחקר, והמשכה מבוסס על העמקה, חקר, הכנת תוצר על פי קריטריונים מוגדרים והצגתו.

קיראו עוד»

הערכת תכנית בתי הספר של החופש הגדול – תשע"ו

החל מהחופש הגדול של שנת תשע"ד, משרד החינוך פתח לראשונה את בתי הספר גם בחופשת הקיץ במסגרת התכנית 'בתי הספר של החופש הגדול'. תכנית זו מיושמת בפריסה ארצית בקרב תלמידים שסיימו את כיתות א' ו–ב'. התכנית, אשר מהווה המשך ישיר לתפיסה 'מחנכים מסביב לשעון', נועדה לתת מענה חינוכי איכותי לצרכיהם השונים של התלמידים, בהתבסס על התפיסה לפיה תלמידים בגיל צעיר זקוקים לקשר מתמשך עם מבוגרים משמעותיים ושקשר זה עשוי לתרום לתחושת המוגנות של התלמידים ולהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. כמו כן, התכנית נועדה להקל בנטל על ההורים ולעודד את המשך השתלבותם בעבודה. משרד החינוך רואה בתכנית זו נדבך נוסף בפעולות המשרד לצמצום פערים, לטיפוח תרבות פנאי משמעותית ולחיזוק מקומו של המוסד החינוכי כעוגן בקהילה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית חאלום – חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות

חאלו"ם (חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות) הוא תפיסה חינוכית, שרואה חשיבות רבה בהעמקת השיח המשמעותי בין מורה לתלמיד ובין כל באי בית הספר. התכנית מופעלת בחטיבות ביניים (בשכבות גיל ז'-ח'), שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש" עד תשע"ב (כולל) ואשר מנהליהן ביקשו להטמיע אותו.

קיראו עוד»

הערכת תכנית חוג לכל ילד – תשע"ט

תוכנית "חוג לכל ילד" החלה לפעול באוקטובר 2017 והציעה לכל תלמיד בכיתה ד'-ה' (כולל תלמידי החינוך המיוחד) המתגורר במחוז הצפון, להשתתף במהלך שנת הלימודים בחוג אחד לבחירתו לאחר שעות הלימודים, מתוך מבחר קיים. התוכנית שמה לה למטרה להעצים את התלמידים המשתתפים בחוגים, וכן לגרום לשינוי התנהגותי בקרב התלמידים ומשפחתם בכל הקשור לתרבות פנאי והשתתפות בחוגים, בעיקר בקרב האוכלוסייה החלשה במחוז, ובכך לצמצם את הפערים בנושא.

קיראו עוד»

הערכת תכנית מב"ר ואתגר

חוק לימוד חובה מחייב את כל בני הנוער בישראל להיות במסגרת לימודית עד כיתה י"ב. במסגרת מימוש חוק זה, משרד החינוך פועל לצמצום הנשירה של תלמידים ממערכת החינוך בכלל, ומהחטיבות העליונות בפרט, וזאת באמצעות תוכניות מיוחדות המיועדות לעידוד ההתמדה של התלמידים ולהשלמת חסכים תרבותיים ולימודיים.

קיראו עוד»

הערכת תכנית סחל״ב – סטודנטים חוברים לבתי-ספר

תכנית סחל"ב מופעלת על ידי האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך ופועלת בשנים האחרונות בכ-200 בתי ספר המשתייכים ליום חינוך ארוך. במסגרת התוכנית נכנסים סטודנטים לבתי הספר לצורך עבודה ממוקדת עם קבוצות של תלמידים בתוך הכיתות בהיקף של כ-4 שעות שבועיות תמורת מלגת לימודים.

קיראו עוד»

הערכת תכנית ציל"ה בבתי הספר ובגנים – תשע"ו

תכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה והזנה) החלה לפעול בבתי הספר ובגנים בשנת הלימודים תשע"ג כמסגרת העשרה לאחר סיום הלימודים. המטרה המרכזית של תכנית ציל"ה, כפי שהוגדרה על ידי קובעי המדיניות, היא: "צמצום פערים חינוכיים בין תלמידים שונים בגילאי 8-3 כמנוף למוביליות חברתית, תוך מתן מענה איכותי ומקיף לצורכי תלמידים שונים בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי ובתחום ההזנה".

קיראו עוד»

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.