שנת פרסום: 2019

מחקר פיזה 2018

מחקר פיזה 2018 נערך בישראל במהלך חודש מרץ 2018. המחקר בדק את שלושת תחומי האוריינות (מדעים, קריאה ומתמטיקה) עם דגש על תחום אוריינות הקריאה. בתחום זה ההערכה הייתה אדפטיבית. לצד שלושה תחומים קבועים אלו, נבדק במחקר תחום אורח: כישורים גלובאליים (Global Competence), בו מוערכות המיומנויות של תלמידים להתמודד בהקשרים מגוונים מבחינה תרבותית ועוד.

קיראו עוד»

עברית כשפה שנייה לדוברי ערבית לתלמידים בכיתות ו' – תשע"ח

עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

קיראו עוד»

קהילות לומדות למורי האנגלית – תשע"ח

בשנת תשע"ז יזם משרד החינוך את התוכנית הלאומית לחיזוק האנגלית. לצורך קידום הפיתוח המקצועי של המורים לאנגלית, הוקמו קהילות לומדות של מורים לאנגלית מכלל רחבי הארץ. ראמ"ה התבקשה לקיים הערכה מעצבת לתוכנית זו שנועדה ליצירת קהילות לומדות של מורים, המקדמות את הוראת השפה הדבורה. מטרת המחקר היא לסייע למובילי התוכנית בהטמעתה המוצלחת, תוך זיהוי גורמים המקדמים את השגת המטרתה הנ"ל וגורמים הבולמים את השגתה.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המדעים בישראל

בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.

קיראו עוד»

הערכת תכנית שיר של יום – תשע"ח

התוכנית "שיר של יום" הינה יוזמה של האגף לחינוך יסודי, ובמסגרתה התלמידים בבית הספר פותחים את יום הלימודים בשירה משותפת של שיר שנבחר לאותו השבוע, ולאחריו מתקיימת שיחה בנושא השיר או בנושאים אקטואליים ורגשיים אחרים.

קיראו עוד»

מחקר טאליס בגני ילדים

מחקר טאליס בגני הילדים הינו מחקר בין-לאומי שנערך לראשונה בשנת 2018. המחקר נערך מטעם ארגון ה-OECD ומתמקד בצוותי החינוך בגני הילדים (גנים לילדים בגילאי 5-3). המחקר מאפשר ללמוד על ההבדלים בין מדינות מבחינת המדיניות החינוכית בשלב החינוך הקדם-יסודי, על ההכשרה המקצועית וההתפתחות המקצועית של צוותי החינוך בגנים, על המוטיבציה והאטרקטיביות של המקצוע, על התפיסות בנוגע להליך החינוכי בגן ועל איכות הטיפול והלמידה במסגרות חינוך אלו ועוד.

קיראו עוד»

הערכת תכנית 'חינוך לפסגות' – תשע"ז

עמותת "חינוך לפסגות" הוקמה בשנת 1999 והיא פועלת ביישובים מן הפריפריה החברתית-גאוגרפית כדי לקדם בה תלמידים המוגדרים כמצטיינים או כמוכשרים במיוחד. התוכנית שפותחה ע"י העמותה פועלת במתכונת של פעילויות אחר הצהריים במרכזי מצוינות הממוקמים ב- 16 יישובים ברחבי הארץ. במסגרת הפעילות נחשפים התלמידים לתכנים אקדמיים, נעזרים בתגבורים לימודיים, משתתפים בפעילויות של העצמה והעשרה ועוד.

קיראו עוד»

הערכת תכנית מב"ר ואתגר

חוק לימוד חובה מחייב את כל בני הנוער בישראל להיות במסגרת לימודית עד כיתה י"ב. במסגרת מימוש חוק זה, משרד החינוך פועל לצמצום הנשירה של תלמידים ממערכת החינוך בכלל, ומהחטיבות העליונות בפרט, וזאת באמצעות תוכניות מיוחדות המיועדות לעידוד ההתמדה של התלמידים ולהשלמת חסכים תרבותיים ולימודיים.

קיראו עוד»

הערכת תכנית סחל״ב – סטודנטים חוברים לבתי-ספר

תכנית סחל"ב מופעלת על ידי האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך ופועלת בשנים האחרונות בכ-200 בתי ספר המשתייכים ליום חינוך ארוך. במסגרת התוכנית נכנסים סטודנטים לבתי הספר לצורך עבודה ממוקדת עם קבוצות של תלמידים בתוך הכיתות בהיקף של כ-4 שעות שבועיות תמורת מלגת לימודים.

קיראו עוד»

מחקר פיזה 2018

מחקר פיזה 2018 נערך בישראל במהלך חודש מרץ 2018. המחקר בדק את שלושת תחומי האוריינות (מדעים, קריאה ומתמטיקה) עם דגש על תחום אוריינות הקריאה. בתחום זה ההערכה הייתה אדפטיבית. לצד שלושה תחומים קבועים אלו, נבדק במחקר תחום אורח: כישורים גלובאליים (Global Competence), בו מוערכות המיומנויות של תלמידים להתמודד בהקשרים מגוונים מבחינה תרבותית ועוד.

קיראו עוד»

עברית כשפה שנייה לדוברי ערבית לתלמידים בכיתות ו' – תשע"ח

עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

קיראו עוד»

קהילות לומדות למורי האנגלית – תשע"ח

בשנת תשע"ז יזם משרד החינוך את התוכנית הלאומית לחיזוק האנגלית. לצורך קידום הפיתוח המקצועי של המורים לאנגלית, הוקמו קהילות לומדות של מורים לאנגלית מכלל רחבי הארץ. ראמ"ה התבקשה לקיים הערכה מעצבת לתוכנית זו שנועדה ליצירת קהילות לומדות של מורים, המקדמות את הוראת השפה הדבורה. מטרת המחקר היא לסייע למובילי התוכנית בהטמעתה המוצלחת, תוך זיהוי גורמים המקדמים את השגת המטרתה הנ"ל וגורמים הבולמים את השגתה.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המדעים בישראל

בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.

קיראו עוד»

הערכת תכנית שיר של יום – תשע"ח

התוכנית "שיר של יום" הינה יוזמה של האגף לחינוך יסודי, ובמסגרתה התלמידים בבית הספר פותחים את יום הלימודים בשירה משותפת של שיר שנבחר לאותו השבוע, ולאחריו מתקיימת שיחה בנושא השיר או בנושאים אקטואליים ורגשיים אחרים.

קיראו עוד»

מחקר טאליס בגני ילדים

מחקר טאליס בגני הילדים הינו מחקר בין-לאומי שנערך לראשונה בשנת 2018. המחקר נערך מטעם ארגון ה-OECD ומתמקד בצוותי החינוך בגני הילדים (גנים לילדים בגילאי 5-3). המחקר מאפשר ללמוד על ההבדלים בין מדינות מבחינת המדיניות החינוכית בשלב החינוך הקדם-יסודי, על ההכשרה המקצועית וההתפתחות המקצועית של צוותי החינוך בגנים, על המוטיבציה והאטרקטיביות של המקצוע, על התפיסות בנוגע להליך החינוכי בגן ועל איכות הטיפול והלמידה במסגרות חינוך אלו ועוד.

קיראו עוד»

הערכת תכנית 'חינוך לפסגות' – תשע"ז

עמותת "חינוך לפסגות" הוקמה בשנת 1999 והיא פועלת ביישובים מן הפריפריה החברתית-גאוגרפית כדי לקדם בה תלמידים המוגדרים כמצטיינים או כמוכשרים במיוחד. התוכנית שפותחה ע"י העמותה פועלת במתכונת של פעילויות אחר הצהריים במרכזי מצוינות הממוקמים ב- 16 יישובים ברחבי הארץ. במסגרת הפעילות נחשפים התלמידים לתכנים אקדמיים, נעזרים בתגבורים לימודיים, משתתפים בפעילויות של העצמה והעשרה ועוד.

קיראו עוד»

הערכת תכנית מב"ר ואתגר

חוק לימוד חובה מחייב את כל בני הנוער בישראל להיות במסגרת לימודית עד כיתה י"ב. במסגרת מימוש חוק זה, משרד החינוך פועל לצמצום הנשירה של תלמידים ממערכת החינוך בכלל, ומהחטיבות העליונות בפרט, וזאת באמצעות תוכניות מיוחדות המיועדות לעידוד ההתמדה של התלמידים ולהשלמת חסכים תרבותיים ולימודיים.

קיראו עוד»

הערכת תכנית סחל״ב – סטודנטים חוברים לבתי-ספר

תכנית סחל"ב מופעלת על ידי האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך ופועלת בשנים האחרונות בכ-200 בתי ספר המשתייכים ליום חינוך ארוך. במסגרת התוכנית נכנסים סטודנטים לבתי הספר לצורך עבודה ממוקדת עם קבוצות של תלמידים בתוך הכיתות בהיקף של כ-4 שעות שבועיות תמורת מלגת לימודים.

קיראו עוד»

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.