ראמ"ה מעמידה לרשות בתי הספר כלי הערכה פנימיים איכותיים המותאמים ליעדים בתכניות הלימודים ומאפשרים הערכה של היבטים פדגוגיים מגוונים. כלי ההערכה מלווים במחוונים מפורטים שמאפשרים למורים להעריך את איכות תשובות התלמידים ולנטר את התהליך הלימודי.
אילו כלי הערכה אתם מחפשים?
כדי להטמיע שימוש יעיל בכלים להערכה פנימית, חשוב שבית הספר ינקוט בגישה של הערכה מעצבת, שרואה בהערכה תהליך של תכנון, איסוף ראיות, ניתוחן ופירושן לשם זיהוי הפער בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי במטרה לנקוט פעולות התערבות לצמצום הפער.
קידום גישה זו דורש אימוץ של תרבות הערכה בבית הספר ובכיתה. בתרבות זו איסוף המידע אודות הלמידה הופך להיות חלק משגרה יום-יומית המכוונת לקידום הלמידה: לאן נרצה להביא את התלמידים? איפה הם כעת? איך נביא אותם לשם? בתרבות הערכה מיטבית, התלמידים מודאגים פחות מהציונים ומתמקדים יותר בתהליך הלמידה, ומסתייעים במשוב שהם מקבלים ממוריהם ומעמיתיהם.
כלי ההערכה פותחו בהלימה לתכניות הלימודים ונועדו לזהות באיזו מידה התלמידים עומדים ביעדים שהוגדרו בתכניות הלימודים. קיים הבדל בין הכלים במיקוד שלהם, במידת הפירוט ובסוג המידע שניתן להפיק מהנתונים העולים מניתוח תשובות התלמידים. המבחנים משקפים את נושאי הלימוד והמיומנויות בתוכנית הלימודים ומתמקדים במטרות החשובות וברעיונות המרכזיים של תחום הדעת. המבחנים מונגשים גם כיחידות מבחן קצרות שמיועדות להשתלב תוך כדי ההוראה ולשקף את התקדמות הלמידה. המבדקים מתמקדים בתהליך רכישת מיומנויות יסוד ומספקים מידע מפורט המכוון לאבחן קשיים שעלולים לפגוע בהמשך הלמידה. משימות הביצוע מכוונות ליצירת תוצר אישי או קבוצתי ומאפשרות איסוף מידע על מגוון רחב של כישורי למידה מורכבים, כגון, תכנון תהליכים, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ונקיטת עמדה.
הערכה מותאמת לתלמידי הכיתה ולהקשר הבית-ספרי, כזו שתוביל להפקת תועלת משימוש בנתונים, מתאפשרת באמצעות בחירת כלים מתאימים מצד אחד והפעלת שיקול דעת וגמישות באופן העברתם מצד שני. כך למשל, בהעברה של מבחן ככלי להערכה פנימית, ניתן לבחור רק בחלק משאלות המבחן, לקצר את המבחן או להאריך את זמן ההשבה, ניתן לשנות את המחוון כך ששאלות מסוימות יקבלו משקל רב יותר מאחרות, ניתן לגרוע סעיפים או להוסיף סעיפים חדשים, לבקש מהתלמיד לספק הסברים אודות בחירת המסיחים בשאלות סגורות ועוד.
תובנות שיעלו מניתוח הנתונים ישמשו את המורים לבניית תוכנית הוראה ברמת התלמיד, הקבוצה או הכיתה.
בעת ניתוח הנתונים חשוב לשלב בין המידע אודות כישוריו של התלמיד העולה מתוך הראיות בכלים השונים, ובין המידע המתקבל ממקורות פורמליים אחרים (מבחנים מסכמים, בחנים) וממקורות בלתי פורמליים (שיחה עם התלמיד, תצפיות). התהליך יסייע לקבל תמונה מלאה על תלמידי הכיתה.
נתונים פרטניים או כיתתיים ישמשו את המורה ואת צוות בית הספר לצורך טיוב ודיוק ההוראה בכיתה (ולא לצורך העברה מרוכזת של הנתונים לגורם מחוץ לבית הספר).
צוות בית הספר יקיים שיח פנימי אודות הנתונים. שיח זה יתקיים גם עם גורמים מקצועיים אחרים המעורבים בעבודה השוטפת של בית הספר. השיח יכלול ניתוח נתונים וראיות העולים ממגוון כלי הערכה, הפקת תובנות מהנתונים והחלטה על דרכי התערבות, בחינת האפקטיביות של תוכנית העבודה ודרכי ההתערבות שאומצו, תכנון כיצד לשלב תהליכי הערכה נוספים בתוכנית העבודה.
מתן משוב מקדם לתלמיד בכתב או בשיחה בשגרת ההוראה יסייע לתלמיד לזהות את החוזקות שלו, להגדיר מטרות אישיות בלמידה ולקחת אחריות על הלמידה שלו.
משימות הביצוע הן משימות מורכבות ואינטגרטיביות המייצגות היבטים שונים של תוכניות הלימודים. המשימות מיועדות להעריך תהליכים ותוצרים, כמו גם כישורי למידה מורכבים, כגון: תכנון תהליכים, פתרון בעיות, נקיטת עמדה, חשיבה ביקורתית והסקת מסקנות. מרבית המשימות הן רב-שלביות. העבודה על המשימות לרוב מתמשכת לאורך מספר שיעורים כשהתלמידים מסתייעים במשוב מהמורה ומעמיתיהם תוך כדי התהליך עד להגשת התוצר הסופי.
ארגון הלמידה באמצעות משימות הביצוע נעשה בדרכים מגוונות – ביחידים, בזוגות, בקבוצות או שילוב של האפשרויות. ניתן להעביר אותן במהלך כל שנת הלימודים בהתאם לקצב ההוראה ובהתאם למטרות ההערכה – הנושא הנלמד, המיומנות שרוצים לעסוק בה, התקדמות הלמידה ועוד.
המורה יסתמך על המידע העשיר העולה ממשימות הביצוע כדי להגיע לתובנות לשם קידום התלמידים על ידי פיתוח המיומנויות ותהליכי הלמידה שלהם.
יחידות הערכה הן משימות קצרות המתמקדות בנושא מסוים ומתבססות לרוב על פרקים מתוך המבחנים. היחידות פשוטות ונוחות להעברה ולבדיקה ואפשר בקלות לשלבן במהלך השיעור.
המשימות עשויות להתאים לתלמידים מדרגות כיתה שונות, בהתאם לרמת השליטה של התלמידים ובהלימה להתקדמות שלהם בלמידה (לדוגמה, יחידת הערכה באנגלית בהבנת הנשמע שפותחה במקור לכיתה ה' יכולה להתאים לתלמידים מתקדמים בכיתה ד'). ניתן להעביר אותן במהלך כל שנת הלימודים בהתאם לקצב ההוראה ובהתאם למטרות ההערכה – הנושא הנלמד, המיומנות שרוצים לעסוק בה, התקדמות הלמידה ועוד.
יחידות ההערכה הקצרות משתלבות תוך כדי ההוראה ומאפשרות למורה לנטר את יכולות התלמידים בנושאים ספציפיים. המורה יסתמך על המידע העולה מהיחידה כדי להגיע לתובנות כיצד לסייע לתלמידים להתקדם בלמידה לשלב הבא.
המבחנים מאפשרים לזהות באיזו מידה תלמידי הכיתה עומדים בדרישות המצופות המוגדרות בתכניות הלימודים ומתמקדים במטרות המרכזיות בלמידה של תחום הדעת מבחינת הידע והמיומנויות. המבחנים עשויים להתאים לתלמידים מדרגות כיתה שונות, בהתאם לרמת השליטה של התלמידים ובהלימה להתקדמות שלהם בלמידה. המורה יסתמך על המידע העולה מהמבחן כדי להגיע לתובנות כיצד לסייע לתלמידים להתקדם בלמידה לשלב הבא. המבחנים כוללים מפרטים, מחוונים לבדיקה וכלי עזר לחישוב הציונים.
ניתן להעביר אותם במהלך כל שנת הלימודים בהתאם לקצב ההוראה ובהתאם למטרות ההערכה. הצוות החינוכי בבית הספר מוזמן, בסיוע רכז ההערכה, להתאים את תוכן המבחן, אופן ומשך זמן העברתו ואופן הבדיקה והמשוב לתלמידים, לצורכי בית הספר ולמאפייניו. ניתן לבחור בין העברה סטנדרטית של כל המבחן לכל התלמידים ומתן ציון על פי המחוון הסטנדרטי, לבין העברה גמישה בתוכן המבחן, באופן העברתו ובאופן חישוב הציונים.
המורה יסתמך על המידע העולה מהמבחן כדי להגיע לתובנות כיצד לסייע לתלמידים להתקדם בלמידה לשלב הבא. למשל, הוא יתמקד במיפוי הידע של התלמידים בנושאים מסוימים או שהמורה ישתמש במידע כדי לשקול האם לחזור על נושא מסוים.
המבדקים מתמקדים במיפוי המיומנויות של התלמידים כפי שהוגדרו בתכנית הלימודים ובזיהוי השלב בו התלמידים נמצאים בתהליך רכישתן. הם נועדו לספק מידע על הנקודות לחיזוק ונקודות החוזק שיכולות להוות בסיס לתכנון התערבות פרטנית.
המבדקים כוללים סדרת משימות להעברה באופן כיתתי או פרטני. חלק מהמבדקים הם אדפטיביים, כלומר בעלי מבנה מותאם לרמת התלמידים, במטרה למנוע חווית תסכול עקב התמודדות עם משימות שאינן מותאמות להם.
המשימות במבדק מיועדות להעברה במועדים קבועים בשנה . עבור תלמידים שאותרו כמתקשים ניתן לחזור ולהעביר את המשימה לאחר תוכנית התערבות, כדי לזהות התקדמות.
ביצועי התלמידים במבדקים מוצגים בדרך כלל בחלוקה לרמות ביצוע, המתארות באופן מילולי מה התלמיד יודע ויכול לעשות. תובנות מנתוני המבדק מאפשרות את תכנון המשך ההוראה, בניית תכניות התערבות שנותנות מענה לצרכים הייחודיים של תלמידים שונים, הרכבת קבוצות למידה לפי הקשיים שהתגלו, בחירת חומרי לימוד מתאימים ועוד.
שאלון הוא כלי מחקרי הבנוי מסדרה של שאלות המשמשות לאיסוף שיטתי של מידע ממשיבים. שאלונים כוללים שאלות פתוחות או סגורות ולעיתים משתמשים בשאלון בשילוב של שניהם. שאלות סגורות מתבססות על סדרה של תשובות קבועות מראש ("סולם תשובות") מהם המשיב מתבקש לבחור את התשובה הקרובה ביותר להשקפתו (לדוגמא, "מסכים מאוד", "די מסכים", "לא כל כך מסכים", "כלל לא מסכים"). שאלות פתוחות מאפשרות למשיבים לתאר בלשונם שלהם את מחשבותיהם באופן חופשי.
שאלון הוא אחד הכלים השכיחים ביותר במחקר החינוכי, למדידת התנהגות, עמדות, ודעות בקרב משיבים. לשאלון יתרונות רבים: הוא קל לשימוש, הוא יעיל באיסוף נתונים בהיקף נרחב של משיבים והנתונים מתקבלים במהירות רבה יחסית. יתירה מזו, איסוף המידע מהשאלונים יכול להיעשות באופן אנונימי ללא זיהוי המשיבים, דבר שמקל על המשיבים לספק תשובות אמינות במקרים של שאלות רגישות.
שאלונים יכולים לשמש לאיסוף נתונים במהלך כל שנת הלימודים ובתי הספר יכולים לעשות בהם שימוש כחלק מהפעילויות הלימודיות בבית הספר. ניתן להעביר שאלונים בדרכים שונות שהנפוצות מביניהן הן: נייר ועיפרון, ריאיון טלפוני או שאלון מתוקשב. לכל אחת משיטות אלו יתרונות וחסרונות בייחוד בכל מה שקשור לקשר שבין המראיין למרואיין ולשיעורי ההשבה על השאלון. ההחלטה באיזו שיטה להשתמש תלויה בשאלות אותן רוצים לבדוק, באמצעים העומדים לרשות בתי הספר ובמגוון של שיקולים נוספים.
ניתוח הנתונים העולים מן השאלונים יכול לספק לבית הספר תובנות רבות על הסוגיות שנבדקות ברזולוציות שונות (השוואה לפי מגדר, השוואה בין כיתות מקבילות, השוואה בין שכבות גיל ועוד). בנוסף, אם בית הספר מעביר את השאלון בכמה מועדים שונים ניתן ללמוד על תמונת המצב הבית-ספרית לאורך זמן. יתירה מזו, השוואת הנתונים הבית-ספריים אלו מול הנתונים הארציים (נורמות) במידה וקיימים, מאפשרת לפרש את הממצאים באופן יחסי ולעמוד על משמעותם לאור נתוני ההקשר הבית-ספריים.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة
ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة:
كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)
تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها:
بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة
يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.
توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.
يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.
من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ.
تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة.
معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)
التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:
معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)
يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم.
تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.
كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ.
تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ.
يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.
