קטלוג דיגיטלי

כלים להערכה פנימית

ראמ"ה מעמידה לרשות בתי הספר כלי הערכה פנימיים איכותיים המותאמים ליעדים בתכניות הלימודים ומאפשרים הערכה של היבטים פדגוגיים מגוונים. כלי ההערכה מלווים במחוונים מפורטים שמאפשרים למורים להעריך את איכות תשובות התלמידים ולנטר את התהליך הלימודי.

הכירו את משפחות הכלים

אילו כלי הערכה אתם מחפשים?

6 סיבות מדוע כדאי להשתמש בכלים

4 שאלות ותשובות על אופן השימוש בכלים

כדי להטמיע שימוש יעיל בכלים להערכה פנימית, חשוב שבית הספר ינקוט בגישה של הערכה מעצבת, שרואה בהערכה תהליך של תכנון, איסוף ראיות, ניתוחן ופירושן לשם זיהוי הפער בין המצב המצוי לבין המצב הרצוי במטרה לנקוט פעולות התערבות לצמצום הפער.

קידום גישה זו דורש אימוץ של תרבות הערכה בבית הספר ובכיתה. בתרבות זו איסוף המידע אודות הלמידה הופך להיות חלק משגרה יום-יומית המכוונת לקידום הלמידה: לאן נרצה להביא את התלמידים? איפה הם כעת? איך נביא אותם לשם? בתרבות הערכה מיטבית, התלמידים מודאגים פחות מהציונים ומתמקדים יותר בתהליך הלמידה, ומסתייעים במשוב שהם מקבלים ממוריהם ומעמיתיהם.

כלי ההערכה פותחו בהלימה לתכניות הלימודים ונועדו לזהות באיזו מידה התלמידים עומדים ביעדים שהוגדרו בתכניות הלימודים. קיים הבדל בין הכלים במיקוד שלהם, במידת הפירוט ובסוג המידע שניתן להפיק מהנתונים העולים מניתוח תשובות התלמידים. המבחנים משקפים את נושאי הלימוד והמיומנויות בתוכנית הלימודים ומתמקדים במטרות החשובות וברעיונות המרכזיים של תחום הדעת. המבחנים מונגשים גם כיחידות מבחן קצרות שמיועדות להשתלב תוך כדי ההוראה ולשקף את התקדמות הלמידה. המבדקים מתמקדים בתהליך רכישת מיומנויות יסוד ומספקים מידע מפורט המכוון לאבחן קשיים שעלולים לפגוע בהמשך הלמידה. משימות הביצוע מכוונות ליצירת תוצר אישי או קבוצתי ומאפשרות איסוף מידע על מגוון רחב של כישורי למידה מורכבים, כגון, תכנון תהליכים, חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות ונקיטת עמדה.

הערכה מותאמת לתלמידי הכיתה ולהקשר הבית-ספרי, כזו שתוביל להפקת תועלת משימוש בנתונים, מתאפשרת באמצעות בחירת כלים מתאימים מצד אחד והפעלת שיקול דעת וגמישות באופן העברתם מצד שני. כך למשל, בהעברה של מבחן ככלי להערכה פנימית, ניתן לבחור רק בחלק משאלות המבחן, לקצר את המבחן או להאריך את זמן ההשבה, ניתן לשנות את המחוון כך ששאלות מסוימות יקבלו משקל רב יותר מאחרות, ניתן לגרוע סעיפים או להוסיף סעיפים חדשים, לבקש מהתלמיד לספק הסברים אודות בחירת המסיחים בשאלות סגורות ועוד.

תובנות שיעלו מניתוח הנתונים ישמשו את המורים לבניית תוכנית הוראה ברמת התלמיד, הקבוצה או הכיתה.

בעת ניתוח הנתונים חשוב לשלב בין המידע אודות כישוריו של התלמיד העולה מתוך הראיות בכלים השונים, ובין המידע המתקבל ממקורות פורמליים אחרים (מבחנים מסכמים, בחנים) וממקורות בלתי פורמליים (שיחה עם התלמיד, תצפיות). התהליך יסייע לקבל תמונה מלאה על תלמידי הכיתה.

נתונים פרטניים או כיתתיים ישמשו את המורה ואת צוות בית הספר לצורך טיוב ודיוק ההוראה בכיתה (ולא לצורך העברה מרוכזת של הנתונים לגורם מחוץ לבית הספר).

צוות בית הספר יקיים שיח פנימי אודות הנתונים. שיח זה יתקיים גם עם גורמים מקצועיים אחרים המעורבים בעבודה השוטפת של בית הספר. השיח יכלול ניתוח נתונים וראיות העולים ממגוון כלי הערכה, הפקת תובנות מהנתונים והחלטה על דרכי התערבות, בחינת האפקטיביות של תוכנית העבודה ודרכי ההתערבות שאומצו, תכנון כיצד לשלב תהליכי הערכה נוספים בתוכנית העבודה.

מתן משוב מקדם לתלמיד בכתב או בשיחה בשגרת ההוראה יסייע לתלמיד לזהות את החוזקות שלו, להגדיר מטרות אישיות בלמידה ולקחת אחריות על הלמידה שלו.

משימות ביצוע

תיאור הכלים ומטרותיהם

משימות הביצוע הן משימות מורכבות ואינטגרטיביות המייצגות היבטים שונים של תוכניות הלימודים. המשימות מיועדות להעריך תהליכים ותוצרים, כמו גם כישורי למידה מורכבים, כגון: תכנון תהליכים,  פתרון בעיות, נקיטת עמדה, חשיבה ביקורתית והסקת מסקנות. מרבית המשימות הן רב-שלביות. העבודה על המשימות לרוב מתמשכת לאורך מספר שיעורים כשהתלמידים מסתייעים במשוב מהמורה ומעמיתיהם תוך כדי התהליך עד להגשת התוצר הסופי.

אופן ההעברה והבדיקה

ארגון הלמידה באמצעות משימות הביצוע נעשה בדרכים מגוונות – ביחידים, בזוגות, בקבוצות או שילוב של האפשרויות. ניתן להעביר אותן במהלך כל שנת הלימודים בהתאם לקצב ההוראה ובהתאם למטרות ההערכה – הנושא הנלמד, המיומנות שרוצים לעסוק בה, התקדמות הלמידה ועוד.

שימוש בנתונים

המורה יסתמך על המידע העשיר העולה ממשימות הביצוע כדי להגיע לתובנות לשם קידום התלמידים על ידי פיתוח המיומנויות ותהליכי הלמידה שלהם.

יחידות הערכה

תיאור הכלים ומטרותיהם

יחידות הערכה הן משימות קצרות המתמקדות בנושא מסוים ומתבססות לרוב על פרקים מתוך המבחנים. היחידות פשוטות ונוחות להעברה ולבדיקה ואפשר בקלות לשלבן במהלך השיעור.  

אופן ההעברה והבדיקה

המשימות עשויות להתאים לתלמידים מדרגות כיתה שונות, בהתאם לרמת השליטה של התלמידים ובהלימה להתקדמות שלהם בלמידה (לדוגמה, יחידת הערכה באנגלית בהבנת הנשמע שפותחה במקור לכיתה ה' יכולה להתאים לתלמידים מתקדמים בכיתה ד'). ניתן להעביר אותן במהלך כל שנת הלימודים בהתאם לקצב ההוראה ובהתאם למטרות ההערכה – הנושא הנלמד, המיומנות שרוצים לעסוק בה, התקדמות הלמידה ועוד.

שימוש בנתונים

יחידות ההערכה הקצרות משתלבות תוך כדי ההוראה ומאפשרות למורה לנטר את יכולות התלמידים בנושאים ספציפיים. המורה יסתמך על המידע העולה מהיחידה כדי להגיע לתובנות כיצד לסייע לתלמידים להתקדם בלמידה לשלב הבא.

מבחנים

תיאור הכלים ומטרותיהם

המבחנים מאפשרים לזהות באיזו מידה תלמידי הכיתה עומדים בדרישות המצופות המוגדרות בתכניות הלימודים ומתמקדים במטרות המרכזיות בלמידה של תחום הדעת מבחינת הידע והמיומנויות. המבחנים עשויים להתאים לתלמידים מדרגות כיתה שונות, בהתאם לרמת השליטה של התלמידים ובהלימה להתקדמות שלהם בלמידה. המורה יסתמך על המידע העולה מהמבחן כדי להגיע לתובנות כיצד לסייע לתלמידים להתקדם בלמידה לשלב הבא. המבחנים כוללים מפרטים, מחוונים לבדיקה וכלי עזר לחישוב הציונים.

אופן ההעברה והבדיקה

ניתן להעביר אותם במהלך כל שנת הלימודים בהתאם לקצב ההוראה ובהתאם למטרות ההערכה. הצוות החינוכי בבית הספר מוזמן, בסיוע רכז ההערכה, להתאים את תוכן המבחן, אופן ומשך זמן העברתו ואופן הבדיקה והמשוב לתלמידים, לצורכי בית הספר ולמאפייניו. ניתן לבחור בין העברה סטנדרטית של כל המבחן לכל התלמידים ומתן ציון על פי המחוון הסטנדרטי, לבין העברה גמישה בתוכן המבחן, באופן העברתו ובאופן חישוב הציונים.

שימוש בנתונים

המורה יסתמך על המידע העולה מהמבחן כדי להגיע לתובנות כיצד לסייע לתלמידים להתקדם בלמידה לשלב הבא. למשל, הוא יתמקד במיפוי הידע של התלמידים בנושאים מסוימים או שהמורה ישתמש במידע כדי לשקול האם לחזור על נושא מסוים.

מבדקים מעצבים

תיאור הכלים ומטרותיהם

המבדקים מתמקדים במיפוי המיומנויות של התלמידים כפי שהוגדרו בתכנית הלימודים ובזיהוי השלב בו התלמידים נמצאים בתהליך רכישתן. הם נועדו לספק מידע על הנקודות לחיזוק ונקודות החוזק שיכולות להוות בסיס לתכנון התערבות פרטנית.

אופן ההעברה והבדיקה

המבדקים כוללים סדרת משימות להעברה באופן כיתתי או פרטני. חלק מהמבדקים הם אדפטיביים, כלומר בעלי מבנה מותאם לרמת התלמידים, במטרה למנוע חווית תסכול עקב התמודדות עם משימות שאינן מותאמות להם.

המשימות במבדק מיועדות להעברה במועדים קבועים בשנה . עבור תלמידים שאותרו כמתקשים ניתן לחזור ולהעביר את המשימה לאחר תוכנית התערבות, כדי לזהות התקדמות. 

שימוש בנתונים

ביצועי התלמידים במבדקים מוצגים בדרך כלל בחלוקה לרמות ביצוע, המתארות באופן מילולי מה התלמיד יודע ויכול לעשות. תובנות מנתוני המבדק מאפשרות את תכנון המשך ההוראה, בניית תכניות התערבות שנותנות מענה לצרכים הייחודיים של תלמידים שונים, הרכבת קבוצות למידה לפי הקשיים שהתגלו, בחירת חומרי לימוד מתאימים ועוד.

שאלונים

תיאור הכלים ומטרותיהם

שאלון הוא כלי מחקרי הבנוי מסדרה של שאלות המשמשות לאיסוף שיטתי של מידע ממשיבים. שאלונים כוללים שאלות פתוחות או סגורות ולעיתים משתמשים בשאלון בשילוב של שניהם. שאלות סגורות מתבססות על סדרה של תשובות קבועות מראש ("סולם תשובות") מהם המשיב מתבקש לבחור את התשובה הקרובה ביותר להשקפתו (לדוגמא, "מסכים מאוד", "די מסכים", "לא כל כך מסכים", "כלל לא מסכים"). שאלות פתוחות מאפשרות למשיבים לתאר בלשונם שלהם את מחשבותיהם באופן חופשי.

שאלון הוא אחד הכלים השכיחים ביותר במחקר החינוכי, למדידת התנהגות, עמדות, ודעות בקרב משיבים. לשאלון יתרונות רבים: הוא קל לשימוש, הוא יעיל באיסוף נתונים בהיקף נרחב של משיבים והנתונים מתקבלים במהירות רבה יחסית. יתירה מזו, איסוף המידע מהשאלונים יכול להיעשות באופן אנונימי ללא זיהוי המשיבים, דבר שמקל על המשיבים לספק תשובות אמינות במקרים של שאלות רגישות.

אופן ההעברה והבדיקה

שאלונים יכולים לשמש לאיסוף נתונים במהלך כל שנת הלימודים ובתי הספר יכולים לעשות בהם שימוש  כחלק מהפעילויות הלימודיות בבית הספר. ניתן להעביר שאלונים בדרכים שונות שהנפוצות מביניהן הן: נייר ועיפרון, ריאיון טלפוני או שאלון מתוקשב. לכל אחת משיטות אלו יתרונות וחסרונות בייחוד בכל מה שקשור לקשר שבין המראיין למרואיין ולשיעורי ההשבה על השאלון. ההחלטה באיזו שיטה להשתמש תלויה בשאלות אותן רוצים לבדוק, באמצעים העומדים לרשות בתי הספר ובמגוון של שיקולים נוספים.

שימוש בנתונים

ניתוח הנתונים העולים מן השאלונים יכול לספק לבית הספר תובנות רבות על הסוגיות שנבדקות ברזולוציות שונות (השוואה לפי מגדר, השוואה בין כיתות מקבילות, השוואה בין שכבות גיל ועוד). בנוסף, אם בית הספר מעביר את השאלון בכמה מועדים שונים ניתן ללמוד על תמונת המצב הבית-ספרית לאורך זמן. יתירה מזו, השוואת הנתונים הבית-ספריים אלו מול הנתונים הארציים (נורמות) במידה וקיימים, מאפשרת לפרש את הממצאים באופן יחסי ולעמוד על משמעותם לאור נתוני ההקשר הבית-ספריים.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.