משרד החינוך

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

שילוב תיקשוב

בהוראה

מחקר טאליס 2018

אודות מחקר טאליס

מערכת החינוך בישראל עברה לפעול במתכונת הוראה מרחוק באמצע מרץ 2020. בעקבות משבר קורונה, הוראה מתוקשבת הפכה בין לילה לכלי מרכזי בהוראה מרחוק במערכת החינוך הישראלית, על כן, ישנה חשיבות רבה לעמוד על היבטים שונים הנוגעים לשימוש בתקשוב בהוראה. סקר ההוראה והלמידה הבינלאומי (TALIS 2018) מזמן לנו אפשרות כזו.

הסקר, שנערך על ידי ה-OECD, הועבר ב-48 מדינות בשנת 2018 בקרב מורים ומנהלים בכיתות חטיבת הביניים. הסקר עסק במאפייני העבודה של המורים וההזדמנויות ללמוד ולהתמקצע בהוראה, וכלל, בין היתר, מגוון שאלות על היבטים שונים של שילוב תקשוב בהוראה: האם הכשרת המורים כללה התמחות בשימוש בתקשוב? האם המורים חשים צורך בפיתוח מקצועי בתחום? האם הם חשים מוכנים ומסוגלים ללמד באמצעות כלים דיגיטליים? עד כמה הם נוטים לשלב כלים אלו בהוראה בכיתה?

להלן ממצאים מתוך דוח מחקר טאליס הנוגעים לשילוב תקשוב בהוראה בישראל ובהשוואה למדינות ה-OECD, וכן בהשוואה לממצאים שדווחו במחזור המחקר הקודם של טאליס שהתקיים ב-2013.  דוח טאליס 2018 פורסם בשני כרכים: הכרך הראשון ביוני 2019 והכרך השני לאחרונה, במרץ 2020. הממצאים מבוססים על דיווח עצמי של מורים ומנהלים בחטיבת הביניים.

מידע נוסף אודות ממצאי מחקר טאליס תוכלו לקרוא בדוח המחקר המקיף הישראלי.

תובנות וממצאים נבחרים

האם המורים הוכשרו לשימוש בתקשוב ועד כמה הם משתמשים בתקשוב בהוראה?

כ-60% מהמורים בישראל ציינו שבהכשרתם המקצועית נכלל הנושא 'שימוש בתקשוב לצרכי הוראה', וזאת בדומה לשיעור המדווח בממוצע מדינות ה-OECD. 

כמחצית מהמורים בישראל דיווחו כי הם מאפשרים לתלמידיהם להשתמש בתקשוב בתדירות גבוהה בעת הכנת פרויקטים או עבודות בכיתה, זאת בדומה לשיעור המדווח בממוצע מדינות ה-OECD.

מורים שבהכשרתם נכלל הנושא 'שימוש בתקשוב לצורכי הוראה', נטו בתדירות רבה יותר לאפשר לתלמידיהם להשתמש בתקשוב.

למרות זאת, רק כמחצית מהמורים בישראל חשים מסוגלות גבוהה ביכולתם לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית, וזאת לעומת כשני שלישים מבין המורים ב-OECD. הדבר ממחיש את הקושי שחווים המורים בשילוב תקשוב בהוראה.

האם המורים הוכשרו לשימוש בתקשוב ועד כמה הם משתמשים בתקשוב בהוראה?

כ-60% מהמורים בישראל ציינו שבהכשרתם המקצועית נכלל הנושא 'שימוש בתקשוב לצרכי הוראה', וזאת בדומה לשיעור המדווח בממוצע מדינות ה-OECD. 

כמחצית מהמורים בישראל דיווחו כי הם מאפשרים לתלמידיהם להשתמש בתקשוב בתדירות גבוהה בעת הכנת פרויקטים או עבודות בכיתה, זאת בדומה לשיעור המדווח בממוצע מדינות ה-OECD.

מורים שבהכשרתם נכלל הנושא 'שימוש בתקשוב לצורכי הוראה', נטו בתדירות רבה יותר לאפשר לתלמידיהם להשתמש בתקשוב.

למרות זאת, רק כמחצית מהמורים בישראל חשים מסוגלות גבוהה ביכולתם לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית, וזאת לעומת כשני שלישים מבין המורים ב-OECD. הדבר ממחיש את הקושי שחווים המורים בשילוב תקשוב בהוראה.
האם למורים יש הזדמנויות וצורך בפיתוח מקצועי בשימוש בתקשוב?

כ-70% מהמורים בישראל דיווחו על השתתפות בפעילויות לפיתוח מקצועי בנושא 'מיומנויות תקשוב לצרכי הוראה'. שיעור זה גבוה במעט מהשיעור במדינות ה-OECD.

כאשר המורים התבקשו לבחור מתוך רשימה את הנושאים בהם יש להם צורך בפיתוח מקצועי, הנושא 'מיומנויות תקשוב בהוראה' צוין כנושא הנדרש ביותר עבורם. כ-30% מהמורים בישראל הביעו צורך רב בפעילויות לפיתוח מקצועי בנושא. שיעור זה גבוה יותר מאשר שיעור המורים שדיווחו על כך בממוצע מדינות ה-OECD.

בישראל, גם מורים שהשתתפו בפיתוח מקצועי בנושא 'שימוש בתקשוב לצרכי הוראה' בעבר הקרוב מביעים צורך להמשיך ולהתמקצע. צורך זה יכול לנבוע מרצון של המורים להתמחות בנושא זה אשר מתעדכן תדירות, או מכך שהפעילויות לפיתוח מקצועי בהן השתתפו לא ענו על מלוא צרכיהם. הסבר אפשרי נוסף הוא שהצורך בפיתוח מקצועי נובע מדרישות מערכתיות, כגון שינוי תכנית לימודים, חזון בית ספרי ועוד.

האם למורים יש הזדמנויות וצורך בפיתוח מקצועי בשימוש בתקשוב?

כ-70% מהמורים בישראל דיווחו על השתתפות בפעילויות לפיתוח מקצועי בנושא 'מיומנויות תקשוב לצרכי הוראה'. שיעור זה גבוה במעט מהשיעור במדינות ה-OECD.

כאשר המורים התבקשו לבחור מתוך רשימה את הנושאים בהם יש להם צורך בפיתוח מקצועי, הנושא 'מיומנויות תקשוב בהוראה' צוין כנושא הנדרש ביותר עבורם. כ-30% מהמורים בישראל הביעו צורך רב בפעילויות לפיתוח מקצועי בנושא. שיעור זה גבוה יותר מאשר שיעור המורים שדיווחו על כך בממוצע מדינות ה-OECD.

בישראל, גם מורים שהשתתפו בפיתוח מקצועי בנושא 'שימוש בתקשוב לצרכי הוראה' בעבר הקרוב מביעים צורך להמשיך ולהתמקצע. צורך זה יכול לנבוע מרצון של המורים להתמחות בנושא זה אשר מתעדכן תדירות, או מכך שהפעילויות לפיתוח מקצועי בהן השתתפו לא ענו על מלוא צרכיהם. הסבר אפשרי נוסף הוא שהצורך בפיתוח מקצועי נובע מדרישות מערכתיות, כגון שינוי תכנית לימודים, חזון בית ספרי ועוד.

האם יש הבדל בין מורים ותיקים ואלו שבראשית דרכם?

77% מהמורים בראשית דרכם (בעלי ותק בהוראה של עד 5 שנים) מדווחים כי הנושא 'שימוש בתקשוב לצורכי הוראה' נכלל בהכשרה שלהם, בהשוואה ל-52% מהמורים הוותיקים.

65% מהמורים בראשית דרכם דיווחו שחשו מוכנים להתמודד עם שימוש בתקשוב לצרכי הוראה, בהשוואה ל-40% מהמורים הוותיקים בזמן כניסתם להוראה.

יחד עם זאת, לא נמצא פער גדול בין מורים ותיקים לבין מורים בראשית דרכם בתחושת המסוגלות לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית.

מורים ותיקים נוטים יותר להשתתף בפעילויות לפיתוח מקצועי בנושא 'מיומנויות תקשוב לצרכי הוראה'. יתכן כי הדבר תרם לכך שהפער בין מורים בראשית דרכם למורים ותיקים בתחושת המסוגלות בנושא שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית הוא קטן יחסית.

האם יש הבדל בין מורים ותיקים ואלו שבראשית דרכם?

77% מהמורים בראשית דרכם (בעלי ותק בהוראה של עד 5 שנים) מדווחים כי הנושא 'שימוש בתקשוב לצורכי הוראה' נכלל בהכשרה שלהם, בהשוואה ל-52% מהמורים הוותיקים.

65% מהמורים בראשית דרכם דיווחו שחשו מוכנים להתמודד עם שימוש בתקשוב לצרכי הוראה, בהשוואה ל-40% מהמורים הוותיקים בזמן כניסתם להוראה.

יחד עם זאת, לא נמצא פער גדול בין מורים ותיקים לבין מורים בראשית דרכם בתחושת המסוגלות לסייע לתלמידים ללמוד באמצעות שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית.

מורים ותיקים נוטים יותר להשתתף בפעילויות לפיתוח מקצועי בנושא 'מיומנויות תקשוב לצרכי הוראה'. יתכן כי הדבר תרם לכך שהפער בין מורים בראשית דרכם למורים ותיקים בתחושת המסוגלות בנושא שימוש בטכנולוגיה דיגיטלית הוא קטן יחסית.

האם חוסר במשאבים בתחום התקשוב מגביל את איכות ההוראה?

40% מהמנהלים בישראל ציינו שיכולת בית הספר לספק הוראה איכותית נפגעת בשל מחסור בתשתיות בתחום הטכנולוגיות הדיגיטליות להוראה, כגון מחשבים ותוכנות, וכשליש מהם ציינו גישה מוגבלת לאינטרנט. שיעורים אלה גבוהים במידה ניכרת משיעורי המנהלים שציינו זאת ב-OECD.

האם חוסר במשאבים בתחום התקשוב מגביל את איכות ההוראה?

40% מהמנהלים בישראל ציינו שיכולת בית הספר לספק הוראה איכותית נפגעת בשל מחסור בתשתיות בתחום הטכנולוגיות הדיגיטליות להוראה, כגון מחשבים ותוכנות, וכשליש מהם ציינו גישה מוגבלת לאינטרנט. שיעורים אלה גבוהים במידה ניכרת משיעורי המנהלים שציינו זאת ב-OECD.

האם השימוש בתקשוב בהוראה התרחב בין השנים 2013 ו-2018?

בין השנים 2013 ו-2018 חלה עליה מרשימה בשיעור המורים בישראל שדיווחו כי הם מאפשרים לתלמידיהם להשתמש בתקשוב בתדירות גבוהה בעת הכנת פרויקטים או עבודות בכיתה: מ-19% ב-2013 ל-52% ב-2018.

אין זה מפתיע אם כך שעליה נרשמה גם בשיעור המורים שהשתתפו בפיתוח מקצועי בנושא 'מיומנויות תקשוב לצרכי הוראה', מ- 60% ב-2013 ל- 69% ב-2018. לצד זאת, ב-2018 יותר מורים הביעו צורך בפיתוח מקצועי בנושא 'מיומנויות תקשוב בהוראה', 29% ב-2018 לעומת 24% ב-2013.

העלייה החדה בשימוש בתקשוב בהוראה בשנים הללו נמצאת בהלימה לירידה חדה בשיעור המנהלים שציינו שאיכות ההוראה נפגעת בשל מחסור בתשתיות בתחום הטכנולוגיות הדיגיטליות להוראה, כגון מחסור במחשבים ותוכנות (ירידה מ-59% ל-40% בין מחזורי המחקר) וגישה מוגבלת לאינטרנט (ירידה מ-50% ל-34%). ניתן להניח שהסרת החסמים, או לפחות צמצום מידת השפעתם בהקשר של תשתיות דיגיטליות זימנה ליותר מורים אפשרויות להרחיב את השימוש בתקשוב בהוראה.

חשוב להמשיך ולהטמיע תהליכים של הכשרה ופיתוח מקצועי בנושאים אלה וכן לתמוך בשיפור התשתיות בבתי הספר, כדי לקדם הוראה איכותית באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות בשגרת ההוראה. משבר קורונה הציף את האתגרים, אך גם חשף את ההזדמנויות הטמונות ביישום מיטבי של פרקטיקות הוראה מבוססת מחשב

האם השימוש בתקשוב בהוראה התרחב בין השנים 2013 ו-2018?

בין השנים 2013 ו-2018 חלה עליה מרשימה בשיעור המורים בישראל שדיווחו כי הם מאפשרים לתלמידיהם להשתמש בתקשוב בתדירות גבוהה בעת הכנת פרויקטים או עבודות בכיתה: מ-19% ב-2013 ל-52% ב-2018.

אין זה מפתיע אם כך שעליה נרשמה גם בשיעור המורים שהשתתפו בפיתוח מקצועי בנושא 'מיומנויות תקשוב לצרכי הוראה', מ- 60% ב-2013 ל- 69% ב-2018. לצד זאת, ב-2018 יותר מורים הביעו צורך בפיתוח מקצועי בנושא 'מיומנויות תקשוב בהוראה', 29% ב-2018 לעומת 24% ב-2013.

העלייה החדה בשימוש בתקשוב בהוראה בשנים הללו נמצאת בהלימה לירידה חדה בשיעור המנהלים שציינו שאיכות ההוראה נפגעת בשל מחסור בתשתיות בתחום הטכנולוגיות הדיגיטליות להוראה, כגון מחסור במחשבים ותוכנות (ירידה מ-59% ל-40% בין מחזורי המחקר) וגישה מוגבלת לאינטרנט (ירידה מ-50% ל-34%). ניתן להניח שהסרת החסמים, או לפחות צמצום מידת השפעתם בהקשר של תשתיות דיגיטליות זימנה ליותר מורים אפשרויות להרחיב את השימוש בתקשוב בהוראה.

חשוב להמשיך ולהטמיע תהליכים של הכשרה ופיתוח מקצועי בנושאים אלה וכן לתמוך בשיפור התשתיות בבתי הספר, כדי לקדם הוראה איכותית באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות בשגרת ההוראה. משבר קורונה הציף את האתגרים, אך גם חשף את ההזדמנויות הטמונות ביישום מיטבי של פרקטיקות הוראה מבוססת מחשב

מידע נוסף

מידע נוסף אודות דו״ח התקשוב ניתן למצוא באתר ראמ״ה

לצפיה בדו״ח במסך מלא, לחצו על האייקון המרובע המופיע בתחתית הדוח מימין.

ראמ״ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

ראמ״ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp