תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.
בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.
המחקרים המוצגים בדוח בוחנים את הגורמים החיצוניים והפנימיים העשויים להשפיע על עמדות חיוביות של מנהל בית הספר כלפי עבודתו וכן של המורים המלמדים בו. בבסיס המחקרים מונחת ההנחה כי כאשר מנהל בית הספר והמורים שבעי רצון מתפקידם הדבר עשוי להשפיע לטובה לא רק על התנהלות בית הספר כלפי פנים, קרי על הישגי התלמידים ורווחתם, אלא גם על הקהילה הסובבת אותו ובראשם הורי התלמידים.
הדוח מתמקד במערכת היחסים שבין בית הספר (מנהלים ומורים) לבין ההורים, שהנם אחד הגורמים המרכזיים בקהילה הסובבת את בית הספר. קשרים הדדיים טובים בין בית הספר לקהילתו הם תנאי למימוש החזון והמטרות שלו, והם תורמים גם לביסוס חוסנה החברתי של הקהילה.
האגף לחינוך מבוגרים של משרד החינוך אמון על הנחלת השפה העברית בקרב בוגרים עולים חדשים. לשם מטרה זו האגף מפעיל רשת של אולפנים לעולים חדשים, תוך ניסיון להתחשב בשונות של אוכלוסיית הלומדים. משך הלימודים המרבי באולפן הראשוני הוא חמישה חודשים, ובאולפנים ראשוניים לעולי אתיופיה נמשכים הלימודים עשרה חודשים. עצימות הלימודים מותאמת ליכולות הלומדים: קשישים, נכים ובעלי מוגבלות ותלמידים עובדים הלומדים בערב לומדים מספר מצומצם של שעות שבועיות הנפרסות על פני תקופה ארוכה יותר.
במסגרת מחקר פיזה מוערכת האוריינות של תלמידים בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. המחקר מתקיים במחזוריות של אחת לשלוש שנים ובו מועברים לצד מבחני האוריינות גם שאלוני רקע, עמדות ותפיסות של תלמידים בנוגע לנושאים העומדים במרכז המחקר . בכל מחזור, קיימת אפשרות למדינות המשתתפות, להשתתף גם בשאלון העוסק באמצעי התקשוב של התלמידים (שאלון ICT).
התוכנית "אקדמיה כיתה" החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"ו בהובלת מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך. במסגרת התוכנית, סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם חוברים למורים מנוסים בבתי ספר לשם הוראה משותפת בכיתות. המטרה המרכזית של התכנית היא לשפר את תהליך הכשרת המורים באמצעות שימת דגש על הכשרה קלינית. מטרה מרכזית נוספת הייתה לעבור ל"הוראה בצמד" בכיתות הלימוד באמצעות יצירת מפגשים מפרים בין הסטודנטים מהאקדמיה לבין מורים מבתי הספר.
ההתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" החלה לפעול בבתי הספר העל- יסודיים בשנת תשע"ה, והיא מיושמת בקרב תלמידי כיתות י'-י"ב. תכנית מיועדת להוביל תהליכים של למידה משמעותית, להעצים את הלומד ולקדם מעורבות חברתית ואזרחית. הגוף האחראי במשרד החינוך על התכנית הוא מינהל חברה ונוער, ושותפים לו המזכירות הפדגוגית והמנהל הפדגוגי.
מורים מובילים מהלך השקפה' הוא מיזם שפותח על ידי משרד החינוך בשיתוף עם קרן יד הנדיב והוא החל לפעול במערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ו. מהות המהלך היא פיתוח שדרה של מורים מובילים אשר תנחה תהליכי פיתוח מקצועי מתמשכים של מורים עמיתים בבתי הספר.
התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה היא מהלך כלל-מערכתי של משרד החינוך שנועד להתאים את מערכת החינוך לאתגרי המאה ה–21, והיא המשך ופיתוח של התוכנית "מתמטיקה תחילה" שהוחלה על בתי הספר התיכוניים בשנת הלימודים תשע"ה (2015). במעגל הצר שלה, התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה נועדה להעלות את שיעור התלמידים הניגשים לבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, אך במעגל הרחב יותר שלה היא שמה לה מטרה להעלות את קרנה ומעמדה של המתמטיקה בקרב כלל התלמידים בכל שכבות הגיל. על פי מובילי התוכנית, קידום המתמטיקה מבקש להבטיח את עתידם האישי ומימושם העצמי של בוגרי מערכת החינוך, ולתרום לחוסנה של כלכלת ישראל ולמיצובה בתחום בעולם.
תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.
בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.
המחקרים המוצגים בדוח בוחנים את הגורמים החיצוניים והפנימיים העשויים להשפיע על עמדות חיוביות של מנהל בית הספר כלפי עבודתו וכן של המורים המלמדים בו. בבסיס המחקרים מונחת ההנחה כי כאשר מנהל בית הספר והמורים שבעי רצון מתפקידם הדבר עשוי להשפיע לטובה לא רק על התנהלות בית הספר כלפי פנים, קרי על הישגי התלמידים ורווחתם, אלא גם על הקהילה הסובבת אותו ובראשם הורי התלמידים.
הדוח מתמקד במערכת היחסים שבין בית הספר (מנהלים ומורים) לבין ההורים, שהנם אחד הגורמים המרכזיים בקהילה הסובבת את בית הספר. קשרים הדדיים טובים בין בית הספר לקהילתו הם תנאי למימוש החזון והמטרות שלו, והם תורמים גם לביסוס חוסנה החברתי של הקהילה.
האגף לחינוך מבוגרים של משרד החינוך אמון על הנחלת השפה העברית בקרב בוגרים עולים חדשים. לשם מטרה זו האגף מפעיל רשת של אולפנים לעולים חדשים, תוך ניסיון להתחשב בשונות של אוכלוסיית הלומדים. משך הלימודים המרבי באולפן הראשוני הוא חמישה חודשים, ובאולפנים ראשוניים לעולי אתיופיה נמשכים הלימודים עשרה חודשים. עצימות הלימודים מותאמת ליכולות הלומדים: קשישים, נכים ובעלי מוגבלות ותלמידים עובדים הלומדים בערב לומדים מספר מצומצם של שעות שבועיות הנפרסות על פני תקופה ארוכה יותר.
במסגרת מחקר פיזה מוערכת האוריינות של תלמידים בשלושה תחומים: קריאה, מתמטיקה ומדעים. המחקר מתקיים במחזוריות של אחת לשלוש שנים ובו מועברים לצד מבחני האוריינות גם שאלוני רקע, עמדות ותפיסות של תלמידים בנוגע לנושאים העומדים במרכז המחקר . בכל מחזור, קיימת אפשרות למדינות המשתתפות, להשתתף גם בשאלון העוסק באמצעי התקשוב של התלמידים (שאלון ICT).
התוכנית "אקדמיה כיתה" החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"ו בהובלת מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך. במסגרת התוכנית, סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם חוברים למורים מנוסים בבתי ספר לשם הוראה משותפת בכיתות. המטרה המרכזית של התכנית היא לשפר את תהליך הכשרת המורים באמצעות שימת דגש על הכשרה קלינית. מטרה מרכזית נוספת הייתה לעבור ל"הוראה בצמד" בכיתות הלימוד באמצעות יצירת מפגשים מפרים בין הסטודנטים מהאקדמיה לבין מורים מבתי הספר.
ההתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" החלה לפעול בבתי הספר העל- יסודיים בשנת תשע"ה, והיא מיושמת בקרב תלמידי כיתות י'-י"ב. תכנית מיועדת להוביל תהליכים של למידה משמעותית, להעצים את הלומד ולקדם מעורבות חברתית ואזרחית. הגוף האחראי במשרד החינוך על התכנית הוא מינהל חברה ונוער, ושותפים לו המזכירות הפדגוגית והמנהל הפדגוגי.
מורים מובילים מהלך השקפה' הוא מיזם שפותח על ידי משרד החינוך בשיתוף עם קרן יד הנדיב והוא החל לפעול במערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ו. מהות המהלך היא פיתוח שדרה של מורים מובילים אשר תנחה תהליכי פיתוח מקצועי מתמשכים של מורים עמיתים בבתי הספר.
התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה היא מהלך כלל-מערכתי של משרד החינוך שנועד להתאים את מערכת החינוך לאתגרי המאה ה–21, והיא המשך ופיתוח של התוכנית "מתמטיקה תחילה" שהוחלה על בתי הספר התיכוניים בשנת הלימודים תשע"ה (2015). במעגל הצר שלה, התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה נועדה להעלות את שיעור התלמידים הניגשים לבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, אך במעגל הרחב יותר שלה היא שמה לה מטרה להעלות את קרנה ומעמדה של המתמטיקה בקרב כלל התלמידים בכל שכבות הגיל. על פי מובילי התוכנית, קידום המתמטיקה מבקש להבטיח את עתידם האישי ומימושם העצמי של בוגרי מערכת החינוך, ולתרום לחוסנה של כלכלת ישראל ולמיצובה בתחום בעולם.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة
ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة:
كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)
تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها:
بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة
يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.
توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.
يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.
من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ.
تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة.
معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)
التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:
معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)
يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم.
تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.
كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ.
تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ.
يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.
