כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.
מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.
בשנת תשע"ז יזם משרד החינוך את התוכנית הלאומית לחיזוק האנגלית. לצורך קידום הפיתוח המקצועי של המורים לאנגלית, הוקמו קהילות לומדות של מורים לאנגלית מכלל רחבי הארץ. ראמ"ה התבקשה לקיים הערכה מעצבת לתוכנית זו שנועדה ליצירת קהילות לומדות של מורים, המקדמות את הוראת השפה הדבורה. מטרת המחקר היא לסייע למובילי התוכנית בהטמעתה המוצלחת, תוך זיהוי גורמים המקדמים את השגת המטרתה הנ"ל וגורמים הבולמים את השגתה.
החינוך המקצועי נועד, בעיקרו, להקנות מיומנויות טכניות והכשרה לחיי עבודה, ולהכשיר את הלומד להיות עובד יעיל בתחום טכני מסוים. החינוך המקצועי הינו גורם המחנך לחיי עבודה, עשייה, יצרנות ונתפס כתרומה הכרחית של מערכת החינוך לצורכי המשק והכלכלה. בנוסף, חינוך זה מהווה ערוץ חלופי המאפשר תחושת מסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האישי בעבור תלמידים המתקשים למצוא את מקומם במערכת החינוך העיונית, ובכך מעניק להם 'הזדמנות שנייה' טרם נשירה ממערכת החינוך.
בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.
מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.
מחקר פיזה 2018 נערך בישראל במהלך חודש מרץ 2018. המחקר בדק את שלושת תחומי האוריינות (מדעים, קריאה ומתמטיקה) עם דגש על תחום אוריינות הקריאה. בתחום זה ההערכה הייתה אדפטיבית. לצד שלושה תחומים קבועים אלו, נבדק במחקר תחום אורח: כישורים גלובאליים (Global Competence), בו מוערכות המיומנויות של תלמידים להתמודד בהקשרים מגוונים מבחינה תרבותית ועוד.
מחקר פירלס 2016 נערך בישראל במהלך החודשים מאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי ודוברי ערבית. במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.
בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.
עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.
כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.
מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.
בשנת תשע"ז יזם משרד החינוך את התוכנית הלאומית לחיזוק האנגלית. לצורך קידום הפיתוח המקצועי של המורים לאנגלית, הוקמו קהילות לומדות של מורים לאנגלית מכלל רחבי הארץ. ראמ"ה התבקשה לקיים הערכה מעצבת לתוכנית זו שנועדה ליצירת קהילות לומדות של מורים, המקדמות את הוראת השפה הדבורה. מטרת המחקר היא לסייע למובילי התוכנית בהטמעתה המוצלחת, תוך זיהוי גורמים המקדמים את השגת המטרתה הנ"ל וגורמים הבולמים את השגתה.
החינוך המקצועי נועד, בעיקרו, להקנות מיומנויות טכניות והכשרה לחיי עבודה, ולהכשיר את הלומד להיות עובד יעיל בתחום טכני מסוים. החינוך המקצועי הינו גורם המחנך לחיי עבודה, עשייה, יצרנות ונתפס כתרומה הכרחית של מערכת החינוך לצורכי המשק והכלכלה. בנוסף, חינוך זה מהווה ערוץ חלופי המאפשר תחושת מסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האישי בעבור תלמידים המתקשים למצוא את מקומם במערכת החינוך העיונית, ובכך מעניק להם 'הזדמנות שנייה' טרם נשירה ממערכת החינוך.
בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.
מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.
מחקר פיזה 2018 נערך בישראל במהלך חודש מרץ 2018. המחקר בדק את שלושת תחומי האוריינות (מדעים, קריאה ומתמטיקה) עם דגש על תחום אוריינות הקריאה. בתחום זה ההערכה הייתה אדפטיבית. לצד שלושה תחומים קבועים אלו, נבדק במחקר תחום אורח: כישורים גלובאליים (Global Competence), בו מוערכות המיומנויות של תלמידים להתמודד בהקשרים מגוונים מבחינה תרבותית ועוד.
מחקר פירלס 2016 נערך בישראל במהלך החודשים מאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי ודוברי ערבית. במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.
בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.
עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة
ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة:
كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)
تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها:
بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة
يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.
توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.
يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.
من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ.
تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة.
معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)
التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:
معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)
يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم.
تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.
كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ.
تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ.
يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.
