knowledge: ידע ומיומנויות

נתונים ארציים בשפת אם לכיתה ד' – תשפ"ב

כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.

קיראו עוד»

עברית כשפה שנייה לדוברי ערבית לתלמידים בכיתות ו' – תשע"ח

עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

קיראו עוד»

פתרון בעיות שיתופי במחקר פיזה 2015

מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.

קיראו עוד»

קהילות לומדות למורי האנגלית – תשע"ח

בשנת תשע"ז יזם משרד החינוך את התוכנית הלאומית לחיזוק האנגלית. לצורך קידום הפיתוח המקצועי של המורים לאנגלית, הוקמו קהילות לומדות של מורים לאנגלית מכלל רחבי הארץ. ראמ"ה התבקשה לקיים הערכה מעצבת לתוכנית זו שנועדה ליצירת קהילות לומדות של מורים, המקדמות את הוראת השפה הדבורה. מטרת המחקר היא לסייע למובילי התוכנית בהטמעתה המוצלחת, תוך זיהוי גורמים המקדמים את השגת המטרתה הנ"ל וגורמים הבולמים את השגתה.

קיראו עוד»

תלמידים בבתי ספר מקצועיים

החינוך המקצועי נועד, בעיקרו, להקנות מיומנויות טכניות והכשרה לחיי עבודה, ולהכשיר את הלומד להיות עובד יעיל בתחום טכני מסוים. החינוך המקצועי הינו גורם המחנך לחיי עבודה, עשייה, יצרנות ונתפס כתרומה הכרחית של מערכת החינוך לצורכי המשק והכלכלה. בנוסף, חינוך זה מהווה ערוץ חלופי המאפשר תחושת מסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האישי בעבור תלמידים המתקשים למצוא את מקומם במערכת החינוך העיונית, ובכך מעניק להם 'הזדמנות שנייה' טרם נשירה ממערכת החינוך.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המדעים בישראל

בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המתמטיקה בישראל

מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.

קיראו עוד»

מחקר פיזה 2018

מחקר פיזה 2018 נערך בישראל במהלך חודש מרץ 2018. המחקר בדק את שלושת תחומי האוריינות (מדעים, קריאה ומתמטיקה) עם דגש על תחום אוריינות הקריאה. בתחום זה ההערכה הייתה אדפטיבית. לצד שלושה תחומים קבועים אלו, נבדק במחקר תחום אורח: כישורים גלובאליים (Global Competence), בו מוערכות המיומנויות של תלמידים להתמודד בהקשרים מגוונים מבחינה תרבותית ועוד.

קיראו עוד»

מחקר פירלס 2016

מחקר פירלס 2016 נערך בישראל במהלך החודשים מאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי ודוברי ערבית. במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.

קיראו עוד»

סקרי הוראה ולמידה מרחוק: מורים והורים, פעימה שנייה

בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.

קיראו עוד»

נתונים ארציים בשפת אם לכיתה ד' – תשפ"ב

כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.

קיראו עוד»

עברית כשפה שנייה לדוברי ערבית לתלמידים בכיתות ו' – תשע"ח

עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

קיראו עוד»

פתרון בעיות שיתופי במחקר פיזה 2015

מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.

קיראו עוד»

קהילות לומדות למורי האנגלית – תשע"ח

בשנת תשע"ז יזם משרד החינוך את התוכנית הלאומית לחיזוק האנגלית. לצורך קידום הפיתוח המקצועי של המורים לאנגלית, הוקמו קהילות לומדות של מורים לאנגלית מכלל רחבי הארץ. ראמ"ה התבקשה לקיים הערכה מעצבת לתוכנית זו שנועדה ליצירת קהילות לומדות של מורים, המקדמות את הוראת השפה הדבורה. מטרת המחקר היא לסייע למובילי התוכנית בהטמעתה המוצלחת, תוך זיהוי גורמים המקדמים את השגת המטרתה הנ"ל וגורמים הבולמים את השגתה.

קיראו עוד»

תלמידים בבתי ספר מקצועיים

החינוך המקצועי נועד, בעיקרו, להקנות מיומנויות טכניות והכשרה לחיי עבודה, ולהכשיר את הלומד להיות עובד יעיל בתחום טכני מסוים. החינוך המקצועי הינו גורם המחנך לחיי עבודה, עשייה, יצרנות ונתפס כתרומה הכרחית של מערכת החינוך לצורכי המשק והכלכלה. בנוסף, חינוך זה מהווה ערוץ חלופי המאפשר תחושת מסוגלות ומיצוי הפוטנציאל האישי בעבור תלמידים המתקשים למצוא את מקומם במערכת החינוך העיונית, ובכך מעניק להם 'הזדמנות שנייה' טרם נשירה ממערכת החינוך.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המדעים בישראל

בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המתמטיקה בישראל

מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.

קיראו עוד»

מחקר פיזה 2018

מחקר פיזה 2018 נערך בישראל במהלך חודש מרץ 2018. המחקר בדק את שלושת תחומי האוריינות (מדעים, קריאה ומתמטיקה) עם דגש על תחום אוריינות הקריאה. בתחום זה ההערכה הייתה אדפטיבית. לצד שלושה תחומים קבועים אלו, נבדק במחקר תחום אורח: כישורים גלובאליים (Global Competence), בו מוערכות המיומנויות של תלמידים להתמודד בהקשרים מגוונים מבחינה תרבותית ועוד.

קיראו עוד»

מחקר פירלס 2016

מחקר פירלס 2016 נערך בישראל במהלך החודשים מאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי ודוברי ערבית. במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.

קיראו עוד»

סקרי הוראה ולמידה מרחוק: מורים והורים, פעימה שנייה

בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.

קיראו עוד»

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.