חאלו"ם (חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות) הוא תפיסה חינוכית, שרואה חשיבות רבה בהעמקת השיח המשמעותי בין מורה לתלמיד ובין כל באי בית הספר. התכנית מופעלת בחטיבות ביניים (בשכבות גיל ז'-ח'), שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש" עד תשע"ב (כולל) ואשר מנהליהן ביקשו להטמיע אותו.
תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה, ומאז הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים, ובראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ, הגשמה, עידוד דו-קיום, סובלנות, צמצום פערים חברתיים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות חברתית.
ההתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" החלה לפעול בבתי הספר העל- יסודיים בשנת תשע"ה, והיא מיושמת בקרב תלמידי כיתות י'-י"ב. תכנית מיועדת להוביל תהליכים של למידה משמעותית, להעצים את הלומד ולקדם מעורבות חברתית ואזרחית. הגוף האחראי במשרד החינוך על התכנית הוא מינהל חברה ונוער, ושותפים לו המזכירות הפדגוגית והמנהל הפדגוגי.
התכנית לקידום תפיסה מערכתית לחינוך ערכי היא תכנית לשילוב ערכים באורח החיים הבית ספרי באמצעות דרכי הוראה, למידה חברתית ודרכי הערכה ומדידה. מטרת-העל של התכנית, לפי מובילי התכנית, היא לפתח אצל התלמידים זהות לאור ערכי המורשת היהודית, הציונית, הישראלית וההומניסטית.
חאלו"ם (חינוך אישי לצמיחה ומנהיגות) הוא תפיסה חינוכית, שרואה חשיבות רבה בהעמקת השיח המשמעותי בין מורה לתלמיד ובין כל באי בית הספר. התכנית מופעלת בחטיבות ביניים (בשכבות גיל ז'-ח'), שהצטרפו לרפורמת "אופק חדש" עד תשע"ב (כולל) ואשר מנהליהן ביקשו להטמיע אותו.
תנועות הנוער היוו נדבך משמעותי בהקמת המדינה, ומאז הן מוסיפות לתרום לחברה בכלל ולבני הנוער בפרט בנושאים רבים ומגוונים, ובראש ובראשונה חיזוק אהבת הארץ, הגשמה, עידוד דו-קיום, סובלנות, צמצום פערים חברתיים, טיפוח מנהיגות, דמוקרטיה, אחריות ומעורבות חברתית.
ההתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" החלה לפעול בבתי הספר העל- יסודיים בשנת תשע"ה, והיא מיושמת בקרב תלמידי כיתות י'-י"ב. תכנית מיועדת להוביל תהליכים של למידה משמעותית, להעצים את הלומד ולקדם מעורבות חברתית ואזרחית. הגוף האחראי במשרד החינוך על התכנית הוא מינהל חברה ונוער, ושותפים לו המזכירות הפדגוגית והמנהל הפדגוגי.
התכנית לקידום תפיסה מערכתית לחינוך ערכי היא תכנית לשילוב ערכים באורח החיים הבית ספרי באמצעות דרכי הוראה, למידה חברתית ודרכי הערכה ומדידה. מטרת-העל של התכנית, לפי מובילי התכנית, היא לפתח אצל התלמידים זהות לאור ערכי המורשת היהודית, הציונית, הישראלית וההומניסטית.
ראמ״ה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)