grade: יסודי

תפיסת האקלים והסביבה הפדגוגית של תלמידים עולים ובני עולים – תשע"ג

מטרתה של עבודה זו היא להציג תמונת מצב של תפיסות ועמדות בנוגע לאקלים וסביבה פדגוגית בבתי הספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות במערכת החינוך בישראל, כפי שהיא משתקפת בסקרי המיצ"ב לשנה"ל תשע"ג.

העבודה מתמקדת בתפיסות תלמידים עולים (תלמידים שלא נולדו בישראל) ותלמידים בני עולים (תלמידים שנולדו בישראל ושני הוריהם לא נולדו בישראל) בהשוואה לתפיסות תלמידים ילידי ישראל (תלמידים שנולדו בישראל) ותלמידים "דור שני" בישראל (תלמידים שהם ושני הוריהם נולדו בישראל).

קיראו עוד»

הערכת תלמ"א (התכנית הלאומית למצוינות באנגלית) – תשע"ו

תלמ"א (התכנית הלאומית למצוינות באנגלית) היא תכנית המיועדת לתלמידים מסיימי כתות ג', ד', ו-ה' הלומדים בחינוך הרשמי, ומטרתה לאפשר לתלמידים לחזק את ביטחונם ואת ידיעותיהם בשפה האנגלית. במסגרת תכנית תלמ"א התלמידים מגיעים בתחילת חופשת הקיץ לבית הספר לשלושה שבועות של לימודי אנגלית. כל תכנית הלימודים בתלמ"א מתקיימת בשפה האנגלית ומועברת על ידי שני מורים – האחד מישראל והשני מחו"ל.

קיראו עוד»

הערכת תוכנית חפציב"ה: חינוך יהודי במדינות בריה"מ לשעבר

תוכנית חפציב"ה פועלת מאז ראשית שנות ה-90' במדינות בריה"מ לשעבר ומבקשת להנחיל בקרב התלמידים זיקה לשפה העברית, להיסטוריה היהודית ולמדינת ישראל. בשנה"ל תשע"ט ביצעה ראמ"ה מהלך מחקרי אשר התבסס על סקרים אינטרנטיים מקיפים בקרב תלמידים, מורים ומנהלים.

קיראו עוד»

הערכת תכניות לעידוד קריאה

תוכניות "ספריית פיג'מה" – המיועדת לדוברי עברית ו"מַכּתָבַּת אַלפַאנוּס" – המיועדת לדוברי ערבית, מעניקות בכל שנה ספרים במתנה למאות אלפי ילדים, מגיל הגן ועד כיתה ב'. התכניות מבקשות להקנות לילדים את אהבת הקריאה ולעודד שיח ערכי בין מחנכים וילדים ובין הורים וילדים על אודות חוויות מעולמם הרגשי, החברתי והתרבותי בבית הספר ובמשפחה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית 'באר שבע: עיר דיגיטלית בחינוך' – תשע"ח

אחד התחומים שמדינת ישראל מבקשת לקדם באמצעות מיזם "ישראל דיגיטלית" הוא תחום החינוך. העיר באר שבע נבחרה כעיר שבה יתקיים פיילוט תחת הכותרת "באר שבע: עיר דיגיטלית בחינוך". פיילוט זה מבקש לקדם פדגוגיה חדשנית תוך שילוב אמצעים דיגיטליים ולעודד יזמות דיגיטלית. אחד הנדבכים המרכזיים של הפיילוט הוא הקמה והפעלה של מרחבי חדשנות בית-ספריים, מרחבים אשר תוכננו, נבנו וצוידו בהתבסס על תכניות שפיתחו בתי הספר והם אמורים להוות את הלב הפועם של החדשנות בבתי הספר.

קיראו עוד»

הערכת תכנית 'חינוך לפסגות' – תשע"ז

עמותת "חינוך לפסגות" הוקמה בשנת 1999 והיא פועלת ביישובים מן הפריפריה החברתית-גאוגרפית כדי לקדם בה תלמידים המוגדרים כמצטיינים או כמוכשרים במיוחד. התוכנית שפותחה ע"י העמותה פועלת במתכונת של פעילויות אחר הצהריים במרכזי מצוינות הממוקמים ב- 16 יישובים ברחבי הארץ. במסגרת הפעילות נחשפים התלמידים לתכנים אקדמיים, נעזרים בתגבורים לימודיים, משתתפים בפעילויות של העצמה והעשרה ועוד.

קיראו עוד»

הערכת תכנית אמירים – תשע"ה

משרד החינוך, בהובלת האגף למחוננים ולמצטיינים, מפעיל תכנית ארצית לטיפוח תלמידים מצטיינים ולקידום תרבות של מצוינות בבתי הספר: תכנית "אמירים". במסגרת התכנית, מתאפשר לכל בית ספר לבנות קורסים בנושאים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הפורמאלית ובהתאם לתפישות החינוכיות שלו, למשאבים שהתכנית מעניקה ובהתאם לנטיות של הצוות, ולקדם תרבות כללית של מצוינות בית ספרית. הקורסים נבנים על פי עקרונות ומתווה המחייבים את כל בתי הספר. התכנית פועלת בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים (בעיר באר שבע התכנית פועלת גם בחטיבה הצעירה). התכנית הינה תלת-שנתית: ראשיתה בחשיפה ובלמידת מיומנויות חשיבה וחקר, והמשכה מבוסס על העמקה, חקר, הכנת תוצר על פי קריטריונים מוגדרים והצגתו.

קיראו עוד»

הערכת תכנית בתי הספר של החופש הגדול – תשע"ו

החל מהחופש הגדול של שנת תשע"ד, משרד החינוך פתח לראשונה את בתי הספר גם בחופשת הקיץ במסגרת התכנית 'בתי הספר של החופש הגדול'. תכנית זו מיושמת בפריסה ארצית בקרב תלמידים שסיימו את כיתות א' ו–ב'. התכנית, אשר מהווה המשך ישיר לתפיסה 'מחנכים מסביב לשעון', נועדה לתת מענה חינוכי איכותי לצרכיהם השונים של התלמידים, בהתבסס על התפיסה לפיה תלמידים בגיל צעיר זקוקים לקשר מתמשך עם מבוגרים משמעותיים ושקשר זה עשוי לתרום לתחושת המוגנות של התלמידים ולהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. כמו כן, התכנית נועדה להקל בנטל על ההורים ולעודד את המשך השתלבותם בעבודה. משרד החינוך רואה בתכנית זו נדבך נוסף בפעולות המשרד לצמצום פערים, לטיפוח תרבות פנאי משמעותית ולחיזוק מקומו של המוסד החינוכי כעוגן בקהילה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית חוג לכל ילד – תשע"ט

תוכנית "חוג לכל ילד" החלה לפעול באוקטובר 2017 והציעה לכל תלמיד בכיתה ד'-ה' (כולל תלמידי החינוך המיוחד) המתגורר במחוז הצפון, להשתתף במהלך שנת הלימודים בחוג אחד לבחירתו לאחר שעות הלימודים, מתוך מבחר קיים. התוכנית שמה לה למטרה להעצים את התלמידים המשתתפים בחוגים, וכן לגרום לשינוי התנהגותי בקרב התלמידים ומשפחתם בכל הקשור לתרבות פנאי והשתתפות בחוגים, בעיקר בקרב האוכלוסייה החלשה במחוז, ובכך לצמצם את הפערים בנושא.

קיראו עוד»

הערכת תכנית ציל"ה בבתי הספר ובגנים – תשע"ו

תכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה והזנה) החלה לפעול בבתי הספר ובגנים בשנת הלימודים תשע"ג כמסגרת העשרה לאחר סיום הלימודים. המטרה המרכזית של תכנית ציל"ה, כפי שהוגדרה על ידי קובעי המדיניות, היא: "צמצום פערים חינוכיים בין תלמידים שונים בגילאי 8-3 כמנוף למוביליות חברתית, תוך מתן מענה איכותי ומקיף לצורכי תלמידים שונים בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי ובתחום ההזנה".

קיראו עוד»

תפיסת האקלים והסביבה הפדגוגית של תלמידים עולים ובני עולים – תשע"ג

מטרתה של עבודה זו היא להציג תמונת מצב של תפיסות ועמדות בנוגע לאקלים וסביבה פדגוגית בבתי הספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות במערכת החינוך בישראל, כפי שהיא משתקפת בסקרי המיצ"ב לשנה"ל תשע"ג.

העבודה מתמקדת בתפיסות תלמידים עולים (תלמידים שלא נולדו בישראל) ותלמידים בני עולים (תלמידים שנולדו בישראל ושני הוריהם לא נולדו בישראל) בהשוואה לתפיסות תלמידים ילידי ישראל (תלמידים שנולדו בישראל) ותלמידים "דור שני" בישראל (תלמידים שהם ושני הוריהם נולדו בישראל).

קיראו עוד»

הערכת תלמ"א (התכנית הלאומית למצוינות באנגלית) – תשע"ו

תלמ"א (התכנית הלאומית למצוינות באנגלית) היא תכנית המיועדת לתלמידים מסיימי כתות ג', ד', ו-ה' הלומדים בחינוך הרשמי, ומטרתה לאפשר לתלמידים לחזק את ביטחונם ואת ידיעותיהם בשפה האנגלית. במסגרת תכנית תלמ"א התלמידים מגיעים בתחילת חופשת הקיץ לבית הספר לשלושה שבועות של לימודי אנגלית. כל תכנית הלימודים בתלמ"א מתקיימת בשפה האנגלית ומועברת על ידי שני מורים – האחד מישראל והשני מחו"ל.

קיראו עוד»

הערכת תוכנית חפציב"ה: חינוך יהודי במדינות בריה"מ לשעבר

תוכנית חפציב"ה פועלת מאז ראשית שנות ה-90' במדינות בריה"מ לשעבר ומבקשת להנחיל בקרב התלמידים זיקה לשפה העברית, להיסטוריה היהודית ולמדינת ישראל. בשנה"ל תשע"ט ביצעה ראמ"ה מהלך מחקרי אשר התבסס על סקרים אינטרנטיים מקיפים בקרב תלמידים, מורים ומנהלים.

קיראו עוד»

הערכת תכניות לעידוד קריאה

תוכניות "ספריית פיג'מה" – המיועדת לדוברי עברית ו"מַכּתָבַּת אַלפַאנוּס" – המיועדת לדוברי ערבית, מעניקות בכל שנה ספרים במתנה למאות אלפי ילדים, מגיל הגן ועד כיתה ב'. התכניות מבקשות להקנות לילדים את אהבת הקריאה ולעודד שיח ערכי בין מחנכים וילדים ובין הורים וילדים על אודות חוויות מעולמם הרגשי, החברתי והתרבותי בבית הספר ובמשפחה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית 'באר שבע: עיר דיגיטלית בחינוך' – תשע"ח

אחד התחומים שמדינת ישראל מבקשת לקדם באמצעות מיזם "ישראל דיגיטלית" הוא תחום החינוך. העיר באר שבע נבחרה כעיר שבה יתקיים פיילוט תחת הכותרת "באר שבע: עיר דיגיטלית בחינוך". פיילוט זה מבקש לקדם פדגוגיה חדשנית תוך שילוב אמצעים דיגיטליים ולעודד יזמות דיגיטלית. אחד הנדבכים המרכזיים של הפיילוט הוא הקמה והפעלה של מרחבי חדשנות בית-ספריים, מרחבים אשר תוכננו, נבנו וצוידו בהתבסס על תכניות שפיתחו בתי הספר והם אמורים להוות את הלב הפועם של החדשנות בבתי הספר.

קיראו עוד»

הערכת תכנית 'חינוך לפסגות' – תשע"ז

עמותת "חינוך לפסגות" הוקמה בשנת 1999 והיא פועלת ביישובים מן הפריפריה החברתית-גאוגרפית כדי לקדם בה תלמידים המוגדרים כמצטיינים או כמוכשרים במיוחד. התוכנית שפותחה ע"י העמותה פועלת במתכונת של פעילויות אחר הצהריים במרכזי מצוינות הממוקמים ב- 16 יישובים ברחבי הארץ. במסגרת הפעילות נחשפים התלמידים לתכנים אקדמיים, נעזרים בתגבורים לימודיים, משתתפים בפעילויות של העצמה והעשרה ועוד.

קיראו עוד»

הערכת תכנית אמירים – תשע"ה

משרד החינוך, בהובלת האגף למחוננים ולמצטיינים, מפעיל תכנית ארצית לטיפוח תלמידים מצטיינים ולקידום תרבות של מצוינות בבתי הספר: תכנית "אמירים". במסגרת התכנית, מתאפשר לכל בית ספר לבנות קורסים בנושאים שאינם כלולים בתכנית הלימודים הפורמאלית ובהתאם לתפישות החינוכיות שלו, למשאבים שהתכנית מעניקה ובהתאם לנטיות של הצוות, ולקדם תרבות כללית של מצוינות בית ספרית. הקורסים נבנים על פי עקרונות ומתווה המחייבים את כל בתי הספר. התכנית פועלת בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים (בעיר באר שבע התכנית פועלת גם בחטיבה הצעירה). התכנית הינה תלת-שנתית: ראשיתה בחשיפה ובלמידת מיומנויות חשיבה וחקר, והמשכה מבוסס על העמקה, חקר, הכנת תוצר על פי קריטריונים מוגדרים והצגתו.

קיראו עוד»

הערכת תכנית בתי הספר של החופש הגדול – תשע"ו

החל מהחופש הגדול של שנת תשע"ד, משרד החינוך פתח לראשונה את בתי הספר גם בחופשת הקיץ במסגרת התכנית 'בתי הספר של החופש הגדול'. תכנית זו מיושמת בפריסה ארצית בקרב תלמידים שסיימו את כיתות א' ו–ב'. התכנית, אשר מהווה המשך ישיר לתפיסה 'מחנכים מסביב לשעון', נועדה לתת מענה חינוכי איכותי לצרכיהם השונים של התלמידים, בהתבסס על התפיסה לפיה תלמידים בגיל צעיר זקוקים לקשר מתמשך עם מבוגרים משמעותיים ושקשר זה עשוי לתרום לתחושת המוגנות של התלמידים ולהתפתחותם הרגשית, החברתית והקוגניטיבית. כמו כן, התכנית נועדה להקל בנטל על ההורים ולעודד את המשך השתלבותם בעבודה. משרד החינוך רואה בתכנית זו נדבך נוסף בפעולות המשרד לצמצום פערים, לטיפוח תרבות פנאי משמעותית ולחיזוק מקומו של המוסד החינוכי כעוגן בקהילה.

קיראו עוד»

הערכת תכנית חוג לכל ילד – תשע"ט

תוכנית "חוג לכל ילד" החלה לפעול באוקטובר 2017 והציעה לכל תלמיד בכיתה ד'-ה' (כולל תלמידי החינוך המיוחד) המתגורר במחוז הצפון, להשתתף במהלך שנת הלימודים בחוג אחד לבחירתו לאחר שעות הלימודים, מתוך מבחר קיים. התוכנית שמה לה למטרה להעצים את התלמידים המשתתפים בחוגים, וכן לגרום לשינוי התנהגותי בקרב התלמידים ומשפחתם בכל הקשור לתרבות פנאי והשתתפות בחוגים, בעיקר בקרב האוכלוסייה החלשה במחוז, ובכך לצמצם את הפערים בנושא.

קיראו עוד»

הערכת תכנית ציל"ה בבתי הספר ובגנים – תשע"ו

תכנית ציל"ה (צהרי יום להעשרה והזנה) החלה לפעול בבתי הספר ובגנים בשנת הלימודים תשע"ג כמסגרת העשרה לאחר סיום הלימודים. המטרה המרכזית של תכנית ציל"ה, כפי שהוגדרה על ידי קובעי המדיניות, היא: "צמצום פערים חינוכיים בין תלמידים שונים בגילאי 8-3 כמנוף למוביליות חברתית, תוך מתן מענה איכותי ומקיף לצורכי תלמידים שונים בתחום הלימודי, החברתי, הרגשי ובתחום ההזנה".

קיראו עוד»

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.