grade: חטיבת ביניים

סקר ניטור רמת האלימות בבתי הספר – תשע"ז

תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.

קיראו עוד»

סקרי הוראה ולמידה מרחוק: מורים והורים, פעימה שנייה

בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.

קיראו עוד»

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך – תשע"ו

בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.

קיראו עוד»

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך בבתי ספר לחינוך מיוחד – תשע"ו

בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.

קיראו עוד»

פעילויות הפנאי של בני נוער בישראל

בעשורים האחרונים הולכת וגדלה ההכרה בפעילויות הפנאי ככלי לקידום ולפיתוח הפרט. עבור ילדים ובני נוער פעילויות הפנאי מזמנות אפשרויות רבות ומגוונות לפיתוח כישורים שונים, ליצירת קשרים חברתיים, למימוש עצמי, לקידום ההתפתחות האישית וכן למניעת התנהגויות סיכון.

קיראו עוד»

שימוש בתקשוב בהוראה ובלמידה – ממצאים ממחקרים

שילוב תקשוב בהוראה ובלמידה הוא יעד עיקרי כחלק משגרת ההוראה בימים כתיקונם, ומקבל משנה תוקף ככלי לקידום ההוראה בעתות משבר, דוגמת מגפת הקורונה שכפתה סגירה של מוסדות חינוך ומעבר ללמידה מרחוק בהיקפים נרחבים ולאורך זמן. מחקרים רחבי היקף בהם השתתפה ישראל, בין-לאומיים וארציים כאחד, שופכים אור על היבטים חשובים ומגוונים של שימוש בתקשוב בהוראה ובלמידה.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המדעים בישראל

בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המתמטיקה בישראל

מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.

קיראו עוד»

תפיסת האקלים והסביבה הפדגוגית של תלמידים עולים ובני עולים – תשע"ג

מטרתה של עבודה זו היא להציג תמונת מצב של תפיסות ועמדות בנוגע לאקלים וסביבה פדגוגית בבתי הספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות במערכת החינוך בישראל, כפי שהיא משתקפת בסקרי המיצ"ב לשנה"ל תשע"ג.

העבודה מתמקדת בתפיסות תלמידים עולים (תלמידים שלא נולדו בישראל) ותלמידים בני עולים (תלמידים שנולדו בישראל ושני הוריהם לא נולדו בישראל) בהשוואה לתפיסות תלמידים ילידי ישראל (תלמידים שנולדו בישראל) ותלמידים "דור שני" בישראל (תלמידים שהם ושני הוריהם נולדו בישראל).

קיראו עוד»

הערכת תוכנית חפציב"ה: חינוך יהודי במדינות בריה"מ לשעבר

תוכנית חפציב"ה פועלת מאז ראשית שנות ה-90' במדינות בריה"מ לשעבר ומבקשת להנחיל בקרב התלמידים זיקה לשפה העברית, להיסטוריה היהודית ולמדינת ישראל. בשנה"ל תשע"ט ביצעה ראמ"ה מהלך מחקרי אשר התבסס על סקרים אינטרנטיים מקיפים בקרב תלמידים, מורים ומנהלים.

קיראו עוד»

סקר ניטור רמת האלימות בבתי הספר – תשע"ז

תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.

קיראו עוד»

סקרי הוראה ולמידה מרחוק: מורים והורים, פעימה שנייה

בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.

קיראו עוד»

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך – תשע"ו

בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.

קיראו עוד»

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך בבתי ספר לחינוך מיוחד – תשע"ו

בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.

קיראו עוד»

פעילויות הפנאי של בני נוער בישראל

בעשורים האחרונים הולכת וגדלה ההכרה בפעילויות הפנאי ככלי לקידום ולפיתוח הפרט. עבור ילדים ובני נוער פעילויות הפנאי מזמנות אפשרויות רבות ומגוונות לפיתוח כישורים שונים, ליצירת קשרים חברתיים, למימוש עצמי, לקידום ההתפתחות האישית וכן למניעת התנהגויות סיכון.

קיראו עוד»

שימוש בתקשוב בהוראה ובלמידה – ממצאים ממחקרים

שילוב תקשוב בהוראה ובלמידה הוא יעד עיקרי כחלק משגרת ההוראה בימים כתיקונם, ומקבל משנה תוקף ככלי לקידום ההוראה בעתות משבר, דוגמת מגפת הקורונה שכפתה סגירה של מוסדות חינוך ומעבר ללמידה מרחוק בהיקפים נרחבים ולאורך זמן. מחקרים רחבי היקף בהם השתתפה ישראל, בין-לאומיים וארציים כאחד, שופכים אור על היבטים חשובים ומגוונים של שימוש בתקשוב בהוראה ובלמידה.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המדעים בישראל

בסקירה מחקרית מקיפה שבוצעה בראמ"ה אודות מצב לימודי המדעים בישראל נסקרו ההישגים והעמדות של התלמידים בישראל בתחום המדעים במגוון מבחנים ומחקרים. הסקירה מתבססת על נתונים ממבחני מיצ"ב, טימס ופיזה וממבחני הבגרות במקצועות המדעיים.

קיראו עוד»

תמונת מצב: לימודי המתמטיקה בישראל

מערכת החינוך בישראל שמה כיעד מרכזי את קידום לימודי המתמטיקה וחיזוק המצוינות המדעית, בדגש על מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים וצמצום פערים בין קבוצות באוכלוסייה. מטרתו של דוח זה היא לאפשר התבוננות רחבה ככל האפשר על מצב לימודי המתמטיקה בישראל ממספר רב של מקורות מידע, הכוללים הן מידע על הישגי התלמידים והן מידע על עמדותיהם והמוטיבציות שלהם כלפי מקצוע המתמטיקה.

קיראו עוד»

תפיסת האקלים והסביבה הפדגוגית של תלמידים עולים ובני עולים – תשע"ג

מטרתה של עבודה זו היא להציג תמונת מצב של תפיסות ועמדות בנוגע לאקלים וסביבה פדגוגית בבתי הספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות במערכת החינוך בישראל, כפי שהיא משתקפת בסקרי המיצ"ב לשנה"ל תשע"ג.

העבודה מתמקדת בתפיסות תלמידים עולים (תלמידים שלא נולדו בישראל) ותלמידים בני עולים (תלמידים שנולדו בישראל ושני הוריהם לא נולדו בישראל) בהשוואה לתפיסות תלמידים ילידי ישראל (תלמידים שנולדו בישראל) ותלמידים "דור שני" בישראל (תלמידים שהם ושני הוריהם נולדו בישראל).

קיראו עוד»

הערכת תוכנית חפציב"ה: חינוך יהודי במדינות בריה"מ לשעבר

תוכנית חפציב"ה פועלת מאז ראשית שנות ה-90' במדינות בריה"מ לשעבר ומבקשת להנחיל בקרב התלמידים זיקה לשפה העברית, להיסטוריה היהודית ולמדינת ישראל. בשנה"ל תשע"ט ביצעה ראמ"ה מהלך מחקרי אשר התבסס על סקרים אינטרנטיים מקיפים בקרב תלמידים, מורים ומנהלים.

קיראו עוד»

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.