תפריט
שאלות אלו ואחרות מעסיקות רבים בתקופה האחרונה בה הופרה השגרה, ומהוות הזדמנות לחזור לשאלות העומדות בבסיס ההערכה של תלמידים: מהי מטרת ההערכה? מה להעריך? מתי להעריך? כיצד להעריך?
קיימת הסכמה כי מטרות ההוראה והלמידה הינן קידום הידע והמיומנויות של התלמידים וטיפוח מעורבות התלמידים בלמידה כלומדים עצמאיים שיש להם אחריות על הלמידה של עצמם, וכי תהליכי ההערכה נועדו לשקף מטרות אלה ולתמוך בהן. הלמידה מרחוק מחייבת התאמות בתהליכי ההוראה והלמידה, ובהתאם לכך נדרשות התאמות בתהליכי ההערכה.
להלן חמישה עקרונות הכוללים המלצות שיוכלו לסייע בחשיבה מחודשת והתאמה של תהליכי ההערכה המעצבת לעת הנוכחית. עקרונות אלו ניתנים ליישום תוך שימוש במגוון כלי ההערכה שפותחו בראמ"ה לצד כלי הערכה הנהוגים בבתי הספר.
ראו גם שותפות לומדים בתהליך ההערכה באתר פרקטיקות להוראה איכותית
ראו גם הערכה פנימית במסגרת למידה היברידית באתר פרקטיקות להוראה איכותית.
שלבו מגוון נקודות מבט בהערכת התלמידים – הערכה של הלומד את עצמו, הערכת עמיתים, משוב מהורים או כל גורם רלוונטי אחר.
אספו ותעדו מידע בנקודות זמן שונות במהלך הלמידה.
שוחחו עם תלמידי הכיתה על סוגיות כיתתיות שעלו כתוצאה מהליך ההערכה. אפשרו לקולות השונים בכיתה להישמע.
ראו גם משוב מקדם למידה באתר פרקטיקות הוראה איכותיות.
מבחנים מסכמים הם אחד מכלי ההערכה השכיחים, האמורים לשקף את רמת השליטה של הלומדים בידע ובמיומנויות הנדרשים. ברוב המקרים, המבחנים מועברים לתלמידי הכיתה בפרק זמן קצוב ובתנאים אחידים, וכוללים ציון מספרי, שאף מהווה מרכיב מרכזי בתעודה של התלמיד. למרות שהמבחן הוא כלי הערכה נפוץ, חשוב להיות מודעים להשלכות השליליות שלו, במיוחד כשהתלמידים נבחנים בביתם. לפיכך, לא מומלץ לבחון מהבית תלמידים במבחנים מסכמים, אלא לקיים תהליכי הערכה מעצבת במהלך הלמידה וההוראה.
היבחנות מרחוק במבחנים מסכמים עשויה ליצור סיטואציה לא הוגנת לתלמידים מהסיבות הבאות:
אחד הקשיים שיש בשימוש בכלי הערכה כחלק מהלמידה מרחוק הוא אי-הידיעה באיזה אופן השלימו התלמידים את משימת ההערכה, ואם קיבלו עזרה בביצוע המשימה. בכדי שהמורים יוכלו לקבל תמונה אמיתית אודות הידע והמיומנויות של התלמידים, באופן שיאפשר להם להשתמש בתוצאות ההערכה לצורך תכנון ההוראה, חשוב שהתלמידים יעבדו באופן עצמאי, מבלי להיעזר בהורים או בחברים. אפשר להשיג זאת על ידי שיתוף ההורים והתלמידים במטרה שלשמה מתקיימת ההערכה.
מורים מוזמנים להיעזר בנוסח המוצע מטה או בדומה לו לצורך עדכון ההורים של התלמידים בכיתות הנמוכות בבית הספר היסודי, לגבי ביצוע ההערכה ומטרתה. בכיתות גבוהות יותר בבית הספר היסודי ובחטיבת הביניים, מומלץ להיעזר בנוסח המכתב המוצע לתלמידים.
בימים אלו של מציאות המשתנה כמעט מדי יום, נמשיך לעדכן בהמלצות שנאסוף מהשדה החינוכי ומהספרות המחקרית בנושא הערכה בזמן למידה מרחוק. אתם מוזמנים לכתוב לנו מתוך ההתנסויות והידע שלכם ללמידה הדדית של כולנו.
ראמ״ה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
ראמ״ה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)