פתרון בעיות שיתופי במחקר פיזה 2015
מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.
מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.
מחקר פיזה 2018 נערך בישראל במהלך חודש מרץ 2018. המחקר בדק את שלושת תחומי האוריינות (מדעים, קריאה ומתמטיקה) עם דגש על תחום אוריינות הקריאה. בתחום זה ההערכה הייתה אדפטיבית. לצד שלושה תחומים קבועים אלו, נבדק במחקר תחום אורח: כישורים גלובאליים (Global Competence), בו מוערכות המיומנויות של תלמידים להתמודד בהקשרים מגוונים מבחינה תרבותית ועוד.
מחקר פירלס 2016 נערך בישראל במהלך החודשים מאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי ודוברי ערבית. במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.
סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי, שנערך על ידי ה-OECD, הועבר ב-48 מדינות בשנת 2018. ממצאי המחקר מבוססים על דיווח עצמי של מורים ומנהלים בכיתות חטיבת הביניים לשאלונים ייעודיים. הדוח עוסק במאפייני העבודה וההכשרה של המורים והמנהלים ובהזדמנויות ללמוד ולהתמקצע בהוראה. כמו כן, הדוח עוסק בתחושת מסוגלות ומוכנות להוראה, ביישום פרקטיקות הוראה והערכה בכיתות, בגורמי משיכה למקצוע ובאקלים הבית ספרי. לאחרונה, נוספו לדוח היבטים חשובים נוספים דוגמת היוקרה של המקצוע, רווחת העוסקים במקצוע אל מול מקורות הלחץ, שביעות רצון, גורמים לנשירה, תרבות שיתופית, אחריותיות ואוטונומיה ועוד.
המאה ה-21 מאופיינת בעולם מגוון ועתיר קשרי גומלין, בו נדרשים התלמידים ללמוד לא רק כיצד לתפקד כחלק מעולם גלובלי, אלא גם כיצד להעריך את החשיבות של המגוון הבין-תרבותי וליהנות ממנו. כישורים גלובליים הוא מושג המאגד את הידע, המיומנויות, העמדות והערכים הדרושים לכך. במחקר פיזה 2018 נבדקו הכישורים הגלובליים בקרב תלמידים בני 15 בישראל והתשתית הבית ספרית התורמות לרכישה של כישורים אלה.
מחקר טימס הוא מחקר בין-לאומי מוביל הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך (ה-IEA). המחקר נערך אחת לארבע שנים ובוחן את רמת השליטה בידע ובמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, וכן אוסף נתוני רקע מהתלמידים, מהמורים המקצועיים וממנהלי בתי–הספר על ההקשר של הוראת המקצועות אלו.
מחקר טאליס בגני הילדים הינו מחקר בין-לאומי שנערך לראשונה בשנת 2018. המחקר נערך מטעם ארגון ה-OECD ומתמקד בצוותי החינוך בגני הילדים (גנים לילדים בגילאי 5-3). המחקר מאפשר ללמוד על ההבדלים בין מדינות מבחינת המדיניות החינוכית בשלב החינוך הקדם-יסודי, על ההכשרה המקצועית וההתפתחות המקצועית של צוותי החינוך בגנים, על המוטיבציה והאטרקטיביות של המקצוע, על התפיסות בנוגע להליך החינוכי בגן ועל איכות הטיפול והלמידה במסגרות חינוך אלו ועוד.
מערכת החינוך בישראל עברה לפעול במתכונת הוראה מרחוק באמצע מרץ 2020. בעקבות משבר הקורונה, הוראה מתוקשבת הפכה בין לילה לכלי מרכזי בהוראה מרחוק במערכת החינוך הישראלית. על כן, ישנה חשיבות רבה לעמוד על היבטים שונים הנוגעים לשימוש בתקשוב בהוראה. סקר ההוראה והלמידה הבינלאומי (TALIS 2018) מזמן לנו אפשרות כזו.
מחקר פיזה 2015 הוקדש לבדיקת רמת האוריינות בשלושה תחומים – מדעים (התחום שהושם עליו הדגש במחקר 2015), קריאה ומתמטיקה. בנוסף, במחקר זה הועבר מבחן בפתרון בעיות שיתופי. בחלק זה יוצגו ממצאים מ-51 מדינות שהשתתפו במבחן זה.
מחקר פיזה 2018 נערך בישראל במהלך חודש מרץ 2018. המחקר בדק את שלושת תחומי האוריינות (מדעים, קריאה ומתמטיקה) עם דגש על תחום אוריינות הקריאה. בתחום זה ההערכה הייתה אדפטיבית. לצד שלושה תחומים קבועים אלו, נבדק במחקר תחום אורח: כישורים גלובאליים (Global Competence), בו מוערכות המיומנויות של תלמידים להתמודד בהקשרים מגוונים מבחינה תרבותית ועוד.
מחקר פירלס 2016 נערך בישראל במהלך החודשים מאי-יוני 2016, בקרב מדגם ארצי מייצג של 4,041 תלמידי כיתות ד' מ-159 בתי-ספר דוברי עברית בפיקוח הממלכתי והממלכתי-דתי ודוברי ערבית. במחזור המחקר הנוכחי לראשונה הורחב המחקר, ולמבחן פירלס (PIRLS) שבדק אוריינות קריאה מסורתית נוסף מבחן אי-פירלס (ePIRLS) שבדק אוריינות קריאה דיגיטלית.
סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי, שנערך על ידי ה-OECD, הועבר ב-48 מדינות בשנת 2018. ממצאי המחקר מבוססים על דיווח עצמי של מורים ומנהלים בכיתות חטיבת הביניים לשאלונים ייעודיים. הדוח עוסק במאפייני העבודה וההכשרה של המורים והמנהלים ובהזדמנויות ללמוד ולהתמקצע בהוראה. כמו כן, הדוח עוסק בתחושת מסוגלות ומוכנות להוראה, ביישום פרקטיקות הוראה והערכה בכיתות, בגורמי משיכה למקצוע ובאקלים הבית ספרי. לאחרונה, נוספו לדוח היבטים חשובים נוספים דוגמת היוקרה של המקצוע, רווחת העוסקים במקצוע אל מול מקורות הלחץ, שביעות רצון, גורמים לנשירה, תרבות שיתופית, אחריותיות ואוטונומיה ועוד.
המאה ה-21 מאופיינת בעולם מגוון ועתיר קשרי גומלין, בו נדרשים התלמידים ללמוד לא רק כיצד לתפקד כחלק מעולם גלובלי, אלא גם כיצד להעריך את החשיבות של המגוון הבין-תרבותי וליהנות ממנו. כישורים גלובליים הוא מושג המאגד את הידע, המיומנויות, העמדות והערכים הדרושים לכך. במחקר פיזה 2018 נבדקו הכישורים הגלובליים בקרב תלמידים בני 15 בישראל והתשתית הבית ספרית התורמות לרכישה של כישורים אלה.
מחקר טימס הוא מחקר בין-לאומי מוביל הנערך על ידי הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים בחינוך (ה-IEA). המחקר נערך אחת לארבע שנים ובוחן את רמת השליטה בידע ובמיומנויות של תלמידי כיתות ח' במתמטיקה ובמדעים, וכן אוסף נתוני רקע מהתלמידים, מהמורים המקצועיים וממנהלי בתי–הספר על ההקשר של הוראת המקצועות אלו.
מחקר טאליס בגני הילדים הינו מחקר בין-לאומי שנערך לראשונה בשנת 2018. המחקר נערך מטעם ארגון ה-OECD ומתמקד בצוותי החינוך בגני הילדים (גנים לילדים בגילאי 5-3). המחקר מאפשר ללמוד על ההבדלים בין מדינות מבחינת המדיניות החינוכית בשלב החינוך הקדם-יסודי, על ההכשרה המקצועית וההתפתחות המקצועית של צוותי החינוך בגנים, על המוטיבציה והאטרקטיביות של המקצוע, על התפיסות בנוגע להליך החינוכי בגן ועל איכות הטיפול והלמידה במסגרות חינוך אלו ועוד.
מערכת החינוך בישראל עברה לפעול במתכונת הוראה מרחוק באמצע מרץ 2020. בעקבות משבר הקורונה, הוראה מתוקשבת הפכה בין לילה לכלי מרכזי בהוראה מרחוק במערכת החינוך הישראלית. על כן, ישנה חשיבות רבה לעמוד על היבטים שונים הנוגעים לשימוש בתקשוב בהוראה. סקר ההוראה והלמידה הבינלאומי (TALIS 2018) מזמן לנו אפשרות כזו.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة
ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة:
كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)
تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها:
بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة
يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.
توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.
يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.
من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ.
تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة.
معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)
التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:
معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)
يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم.
تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.
كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ.
تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ.
يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.
