כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.
תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.
בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.
עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.
בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.
בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.
לחינוך איכותי בגיל הרך חשיבות מכרעת לעתידו של הילד ולהתפתחותו הרגשית, הלימודית והחברתית. תחום זה מקבל בשנים האחרונות תשומת לב מיוחדת, הן בקרב חוקרי חינוך והן בקרב קובעי מדיניות חינוך. מדינות רבות, ובהן ישראל, פועלות לשיפור החינוך בגיל הרך. מחקרים רבים מצביעים על כך שחינוך איכותי בגני הילדים מתאפיין באקלים חינוכי ופדגוגי מיטבי, נוסף על יחסים חיוביים בין כל באי הגן – הצוות החינוכי, הילדים והוריהם. מכאן, שקיימת חשיבות רבה בקבלת מידע מקיף על האקלים החינוכי בגני הילדים בישראל ועל הצרכים הפדגוגיים הן של הגננות והן של הורי הילדים.
נתוני האקלים והסביבה הפדגוגית נאספים במסגרת סקרי המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) המועברים מידי שנה בשנה, ומטרתם לספק למנהל ולצוותים הפדגוגיים מידע על תפקוד בית הספר במגוון של רחב של נושאים. הנתונים משקפים את ההיבטים החברתיים-רגשיים-פדגוגיים של הלמידה ובודקים ארבעה היבטים עיקריים: שביעות רצון ויחסים בין באי בית הספר; אלימות, מוגנות והתנהגויות סיכון; דרכי הוראה-למידה-הערכה וחינוך חברתי-ערכי בבית הספר.
המשוב הארצי המדגמי ב"גאוגרפיה – אדם וסביבה" נערך על ידי ראמ"ה בשנת הלימודים תשע"ד. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות ט' במערכת החינוך הישראלית, ובקרב מורים ומנהלים. המחקר עסק בתוצרי הלמידה של תלמידי כיתות ט'. דהיינו, הישגיהם הלימודיים (שליטה בתכנים ובמיומנויות), תפיסותיהם הערכיות כלפי הסביבה, עמדותיהם כלפי תחום הדעת, והיבטים מוטיבציוניים. כמו כן, המחקר עסק בהקשר הפדגוגי של לימודי הגאוגרפיה בחטיבת הביניים, ברמת הכיתה, ברמת בית הספר וברמת מערכת החינוך בכללותה.
כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.
תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.
בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.
עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.
בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.
בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.
לחינוך איכותי בגיל הרך חשיבות מכרעת לעתידו של הילד ולהתפתחותו הרגשית, הלימודית והחברתית. תחום זה מקבל בשנים האחרונות תשומת לב מיוחדת, הן בקרב חוקרי חינוך והן בקרב קובעי מדיניות חינוך. מדינות רבות, ובהן ישראל, פועלות לשיפור החינוך בגיל הרך. מחקרים רבים מצביעים על כך שחינוך איכותי בגני הילדים מתאפיין באקלים חינוכי ופדגוגי מיטבי, נוסף על יחסים חיוביים בין כל באי הגן – הצוות החינוכי, הילדים והוריהם. מכאן, שקיימת חשיבות רבה בקבלת מידע מקיף על האקלים החינוכי בגני הילדים בישראל ועל הצרכים הפדגוגיים הן של הגננות והן של הורי הילדים.
נתוני האקלים והסביבה הפדגוגית נאספים במסגרת סקרי המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) המועברים מידי שנה בשנה, ומטרתם לספק למנהל ולצוותים הפדגוגיים מידע על תפקוד בית הספר במגוון של רחב של נושאים. הנתונים משקפים את ההיבטים החברתיים-רגשיים-פדגוגיים של הלמידה ובודקים ארבעה היבטים עיקריים: שביעות רצון ויחסים בין באי בית הספר; אלימות, מוגנות והתנהגויות סיכון; דרכי הוראה-למידה-הערכה וחינוך חברתי-ערכי בבית הספר.
המשוב הארצי המדגמי ב"גאוגרפיה – אדם וסביבה" נערך על ידי ראמ"ה בשנת הלימודים תשע"ד. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות ט' במערכת החינוך הישראלית, ובקרב מורים ומנהלים. המחקר עסק בתוצרי הלמידה של תלמידי כיתות ט'. דהיינו, הישגיהם הלימודיים (שליטה בתכנים ובמיומנויות), תפיסותיהם הערכיות כלפי הסביבה, עמדותיהם כלפי תחום הדעת, והיבטים מוטיבציוניים. כמו כן, המחקר עסק בהקשר הפדגוגי של לימודי הגאוגרפיה בחטיבת הביניים, ברמת הכיתה, ברמת בית הספר וברמת מערכת החינוך בכללותה.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
כתיבה:
פסיכומטריקה:
ריכוז הפרויקט:
עריכת לשון:
הפקה:
ניהול הפרוייקט:
המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.
המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.
התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע.
בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.
שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).
המשוב ייערך בשיחה אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.
שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.
המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.
התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.
כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.
המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.
התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין, היבטים ניהוליים וכו׳)
התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:
התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)
خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة
ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة:
كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)
تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها:
بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة
يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.
توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.
يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.
من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ.
تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة.
معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)
التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:
معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)
يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم.
تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.
كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ.
تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ.
يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.
