article-type-single: הערכת תכנית חינוכית

הערכת התכנית 'אקדמיה כיתה' – תשע"ו-תשע"ז

התוכנית "אקדמיה כיתה" החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"ו בהובלת מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך. במסגרת התוכנית, סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם חוברים למורים מנוסים בבתי ספר לשם הוראה משותפת בכיתות. המטרה המרכזית של התכנית היא לשפר את תהליך הכשרת המורים באמצעות שימת דגש על הכשרה קלינית. מטרה מרכזית נוספת הייתה לעבור ל"הוראה בצמד" בכיתות הלימוד באמצעות יצירת מפגשים מפרים בין הסטודנטים מהאקדמיה לבין מורים מבתי הספר.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'בית ספר להורים' – תשע"ה

התכנית 'בית ספר להורים' בהובלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך מכוונת להורים לילדים בגיל הרך. במסגרתה נערכות סדנאות מקצועיות להורים בחמישה מפגשים קבוצתיים בני שעה וחצי להרחבת ידע ומיומנויות בתחום ההורות ובכללם: התפתחות הילד, מיומנויות, וכישורי חיים. במקביל לסדנאות ההורים מתקיימת בשני גני ילדים צמודים בשעות אחר הצהריים פעילות העשרה לילדים שהוריהם משתתפים בסדנאות. התכנית מיועדת להורים ולילדי הגן בגילאי 6-3 הלומדים בחינוך הציבורי, בגנים רגילים ובגני חינוך מיוחד.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'התפתחות אישית ומעורבות חברתית' – תשע"ז

ההתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" החלה לפעול בבתי הספר העל- יסודיים בשנת תשע"ה, והיא מיושמת בקרב תלמידי כיתות י'-י"ב. תכנית מיועדת להוביל תהליכים של למידה משמעותית, להעצים את הלומד ולקדם מעורבות חברתית ואזרחית. הגוף האחראי במשרד החינוך על התכנית הוא מינהל חברה ונוער, ושותפים לו המזכירות הפדגוגית והמנהל הפדגוגי.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'ייעוץ והכוון קדם-אקדמיים לתלמידי תיכון בחברה הערבית' – תשע"ו

התכנית "ייעוץ והכוון קדם אקדמאית לתלמידי תיכון בחברה הערבית" נועדה להרחיב את נגישות ההשכלה הגבוהה לתלמידים בני החברה הערבית, תוך הגברת מודעותם לחשיבות לרכישת ההשכלה הגבוהה, הקניית כלים לבחירה מושכלת של מקצוע הלימודים, חשיפה למקצועות שונים הקיימים בשוק העבודה וחשיפה לחוגים הקיימים במוסדות האקדמיים. התכנית הינה מיזם משותף של המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך והרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'מורים מובילים מהלך השקפה' – תשע"ז

מורים מובילים מהלך השקפה' הוא מיזם שפותח על ידי משרד החינוך בשיתוף עם קרן יד הנדיב והוא החל לפעול במערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ו. מהות המהלך היא פיתוח שדרה של מורים מובילים אשר תנחה תהליכי פיתוח מקצועי מתמשכים של מורים עמיתים בבתי הספר.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'מצוינות 2000' – תשע"ה

תכנית "מצוינות 2000" היא תכנית העשרה חינוכית שפותחה על ידי המרכז הישראלי למצוינות בחינוך. התכנית מיועדת לתלמידים בכיתות ד'-ט' המצטיינים בתחומי הדעת מתמטיקה ומדעים והמוכנים לקחת על עצמם מחויבות ללמידה מוגברת. מטרותיה של התכנית הן לטפח מצוינות, יצירתיות ומנהיגות חינוכית, לטפח את התלמיד כאדם חושב יוזם ויוצר, להעניק מיומנויות למידה וחקר, להגביר את המוטיבציה ולחזק את ביטחונו של התלמיד ביכולתו לחתור למצוינות ולהתמודד עם אתגרי המחר. כמו כן מטרתה לייצר אווירה ותרבות בית ספרית של חתירה למצוינות.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'תומכי חינוך והוראה' – תשע"ט

מזה שנים פועלות במערכת החינוך יוזמות רבות המשלבות מתנדבים אזרחים במוסדות הלימוד של מערכת החינוך. החל משנה"ל תשע"ט משרד החינוך יצא במיזם לאומי שכותרתו היא "שותף חינוכי – תומכי חינוך והוראה". חזון המיזם הוא להסדיר ולהרחיב ולהרחיב את מספר המתנדבים אשר ישמשו בבתי הספר כתומכי חינוך והוראה, יסייעו בקידום מתן מענה מותאם לתלמידים והוראה איכותית, משמעותית ורלוונטית.

קיראו עוד»

הערכת התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

התכנית הלאומית – התאמת מערכת החינוך למאה ה-21' הינה תכנית מערכתית בהובלת מינהל וטכנולוגיה, אשר מטרותיה העיקריות, כפי שהוגדרו ע"י מוביליה: שיפור מיומנויות המורים ; התאמת ההוראה לשונוּת בין התלמידים ; מתן משוב בזמן אמת ; רצף למידה בכיתה ובבית והידוק הקשר בין הבית לבין בית הספר ואדמיניסטרציה הנשענת על טכנולוגיית המידע. המהלכים העיקריים שנעשו ע"י מובילי התכנית כדי להשיג את המטרות הנ"ל: התאמת תכניות הלימודים ; תכנים דיגיטליים ; פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה ; תשתיות ותחזוקה ובקרה והערכה.

קיראו עוד»

הערכת התכנית הלאומית למצוינות במתמטיקה – תשע"ה-תשע"ז

התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה היא מהלך כלל-מערכתי של משרד החינוך שנועד להתאים את מערכת החינוך לאתגרי המאה ה–21, והיא המשך ופיתוח של התוכנית "מתמטיקה תחילה" שהוחלה על בתי הספר התיכוניים בשנת הלימודים תשע"ה (2015). במעגל הצר שלה, התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה נועדה להעלות את שיעור התלמידים הניגשים לבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, אך במעגל הרחב יותר שלה היא שמה לה מטרה להעלות את קרנה ומעמדה של המתמטיקה בקרב כלל התלמידים בכל שכבות הגיל. על פי מובילי התוכנית, קידום המתמטיקה מבקש להבטיח את עתידם האישי ומימושם העצמי של בוגרי מערכת החינוך, ולתרום לחוסנה של כלכלת ישראל ולמיצובה בתחום בעולם.

קיראו עוד»

הערכת התכנית המערכתית 'למידה משמעותית': תשע"ד-תשע"ז

החל משנה"ל תשע"ה מיושמת במערכת החינוך בישראל התכנית הלאומית "למידה משמעותית". מדובר במהלך נרחב שמטרתו לקדם למידה משמעותית בכלל מוסדות החינוך. התכנית נועדה לשנות מן היסוד את שיטות ודרכי ההוראה והלמידה בבתי הספר וליצור חוויית למידה שהיא בעלת ערך ללומד ולחברה, רלוונטית לעולמו של הלומד ומעוררת את מעורבותו האקטיבית בתהליך הלמידה.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'אקדמיה כיתה' – תשע"ו-תשע"ז

התוכנית "אקדמיה כיתה" החלה לפעול בשנת הלימודים תשע"ו בהובלת מינהל עובדי הוראה במשרד החינוך. במסגרת התוכנית, סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם חוברים למורים מנוסים בבתי ספר לשם הוראה משותפת בכיתות. המטרה המרכזית של התכנית היא לשפר את תהליך הכשרת המורים באמצעות שימת דגש על הכשרה קלינית. מטרה מרכזית נוספת הייתה לעבור ל"הוראה בצמד" בכיתות הלימוד באמצעות יצירת מפגשים מפרים בין הסטודנטים מהאקדמיה לבין מורים מבתי הספר.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'בית ספר להורים' – תשע"ה

התכנית 'בית ספר להורים' בהובלת האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך מכוונת להורים לילדים בגיל הרך. במסגרתה נערכות סדנאות מקצועיות להורים בחמישה מפגשים קבוצתיים בני שעה וחצי להרחבת ידע ומיומנויות בתחום ההורות ובכללם: התפתחות הילד, מיומנויות, וכישורי חיים. במקביל לסדנאות ההורים מתקיימת בשני גני ילדים צמודים בשעות אחר הצהריים פעילות העשרה לילדים שהוריהם משתתפים בסדנאות. התכנית מיועדת להורים ולילדי הגן בגילאי 6-3 הלומדים בחינוך הציבורי, בגנים רגילים ובגני חינוך מיוחד.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'התפתחות אישית ומעורבות חברתית' – תשע"ז

ההתוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית" החלה לפעול בבתי הספר העל- יסודיים בשנת תשע"ה, והיא מיושמת בקרב תלמידי כיתות י'-י"ב. תכנית מיועדת להוביל תהליכים של למידה משמעותית, להעצים את הלומד ולקדם מעורבות חברתית ואזרחית. הגוף האחראי במשרד החינוך על התכנית הוא מינהל חברה ונוער, ושותפים לו המזכירות הפדגוגית והמנהל הפדגוגי.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'ייעוץ והכוון קדם-אקדמיים לתלמידי תיכון בחברה הערבית' – תשע"ו

התכנית "ייעוץ והכוון קדם אקדמאית לתלמידי תיכון בחברה הערבית" נועדה להרחיב את נגישות ההשכלה הגבוהה לתלמידים בני החברה הערבית, תוך הגברת מודעותם לחשיבות לרכישת ההשכלה הגבוהה, הקניית כלים לבחירה מושכלת של מקצוע הלימודים, חשיפה למקצועות שונים הקיימים בשוק העבודה וחשיפה לחוגים הקיימים במוסדות האקדמיים. התכנית הינה מיזם משותף של המועצה להשכלה גבוהה, משרד החינוך והרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית במשרד לשוויון חברתי.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'מורים מובילים מהלך השקפה' – תשע"ז

מורים מובילים מהלך השקפה' הוא מיזם שפותח על ידי משרד החינוך בשיתוף עם קרן יד הנדיב והוא החל לפעול במערכת החינוך בשנת הלימודים תשע"ו. מהות המהלך היא פיתוח שדרה של מורים מובילים אשר תנחה תהליכי פיתוח מקצועי מתמשכים של מורים עמיתים בבתי הספר.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'מצוינות 2000' – תשע"ה

תכנית "מצוינות 2000" היא תכנית העשרה חינוכית שפותחה על ידי המרכז הישראלי למצוינות בחינוך. התכנית מיועדת לתלמידים בכיתות ד'-ט' המצטיינים בתחומי הדעת מתמטיקה ומדעים והמוכנים לקחת על עצמם מחויבות ללמידה מוגברת. מטרותיה של התכנית הן לטפח מצוינות, יצירתיות ומנהיגות חינוכית, לטפח את התלמיד כאדם חושב יוזם ויוצר, להעניק מיומנויות למידה וחקר, להגביר את המוטיבציה ולחזק את ביטחונו של התלמיד ביכולתו לחתור למצוינות ולהתמודד עם אתגרי המחר. כמו כן מטרתה לייצר אווירה ותרבות בית ספרית של חתירה למצוינות.

קיראו עוד»

הערכת התכנית 'תומכי חינוך והוראה' – תשע"ט

מזה שנים פועלות במערכת החינוך יוזמות רבות המשלבות מתנדבים אזרחים במוסדות הלימוד של מערכת החינוך. החל משנה"ל תשע"ט משרד החינוך יצא במיזם לאומי שכותרתו היא "שותף חינוכי – תומכי חינוך והוראה". חזון המיזם הוא להסדיר ולהרחיב ולהרחיב את מספר המתנדבים אשר ישמשו בבתי הספר כתומכי חינוך והוראה, יסייעו בקידום מתן מענה מותאם לתלמידים והוראה איכותית, משמעותית ורלוונטית.

קיראו עוד»

הערכת התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21

התכנית הלאומית – התאמת מערכת החינוך למאה ה-21' הינה תכנית מערכתית בהובלת מינהל וטכנולוגיה, אשר מטרותיה העיקריות, כפי שהוגדרו ע"י מוביליה: שיפור מיומנויות המורים ; התאמת ההוראה לשונוּת בין התלמידים ; מתן משוב בזמן אמת ; רצף למידה בכיתה ובבית והידוק הקשר בין הבית לבין בית הספר ואדמיניסטרציה הנשענת על טכנולוגיית המידע. המהלכים העיקריים שנעשו ע"י מובילי התכנית כדי להשיג את המטרות הנ"ל: התאמת תכניות הלימודים ; תכנים דיגיטליים ; פיתוח מקצועי של עובדי ההוראה ; תשתיות ותחזוקה ובקרה והערכה.

קיראו עוד»

הערכת התכנית הלאומית למצוינות במתמטיקה – תשע"ה-תשע"ז

התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה היא מהלך כלל-מערכתי של משרד החינוך שנועד להתאים את מערכת החינוך לאתגרי המאה ה–21, והיא המשך ופיתוח של התוכנית "מתמטיקה תחילה" שהוחלה על בתי הספר התיכוניים בשנת הלימודים תשע"ה (2015). במעגל הצר שלה, התוכנית הלאומית לקידום המתמטיקה נועדה להעלות את שיעור התלמידים הניגשים לבחינת בגרות במתמטיקה ברמה של 5 יחידות לימוד, אך במעגל הרחב יותר שלה היא שמה לה מטרה להעלות את קרנה ומעמדה של המתמטיקה בקרב כלל התלמידים בכל שכבות הגיל. על פי מובילי התוכנית, קידום המתמטיקה מבקש להבטיח את עתידם האישי ומימושם העצמי של בוגרי מערכת החינוך, ולתרום לחוסנה של כלכלת ישראל ולמיצובה בתחום בעולם.

קיראו עוד»

הערכת התכנית המערכתית 'למידה משמעותית': תשע"ד-תשע"ז

החל משנה"ל תשע"ה מיושמת במערכת החינוך בישראל התכנית הלאומית "למידה משמעותית". מדובר במהלך נרחב שמטרתו לקדם למידה משמעותית בכלל מוסדות החינוך. התכנית נועדה לשנות מן היסוד את שיטות ודרכי ההוראה והלמידה בבתי הספר וליצור חוויית למידה שהיא בעלת ערך ללומד ולחברה, רלוונטית לעולמו של הלומד ומעוררת את מעורבותו האקטיבית בתהליך הלמידה.

קיראו עוד»

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.