כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.
בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.
בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.
תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.
בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.
עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.
לחינוך איכותי בגיל הרך חשיבות מכרעת לעתידו של הילד ולהתפתחותו הרגשית, הלימודית והחברתית. תחום זה מקבל בשנים האחרונות תשומת לב מיוחדת, הן בקרב חוקרי חינוך והן בקרב קובעי מדיניות חינוך. מדינות רבות, ובהן ישראל, פועלות לשיפור החינוך בגיל הרך. מחקרים רבים מצביעים על כך שחינוך איכותי בגני הילדים מתאפיין באקלים חינוכי ופדגוגי מיטבי, נוסף על יחסים חיוביים בין כל באי הגן – הצוות החינוכי, הילדים והוריהם. מכאן, שקיימת חשיבות רבה בקבלת מידע מקיף על האקלים החינוכי בגני הילדים בישראל ועל הצרכים הפדגוגיים הן של הגננות והן של הורי הילדים.
נתוני האקלים והסביבה הפדגוגית נאספים במסגרת סקרי המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) המועברים מידי שנה בשנה, ומטרתם לספק למנהל ולצוותים הפדגוגיים מידע על תפקוד בית הספר במגוון של רחב של נושאים. הנתונים משקפים את ההיבטים החברתיים-רגשיים-פדגוגיים של הלמידה ובודקים ארבעה היבטים עיקריים: שביעות רצון ויחסים בין באי בית הספר; אלימות, מוגנות והתנהגויות סיכון; דרכי הוראה-למידה-הערכה וחינוך חברתי-ערכי בבית הספר.
המשוב הארצי המדגמי ב"גאוגרפיה – אדם וסביבה" נערך על ידי ראמ"ה בשנת הלימודים תשע"ד. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות ט' במערכת החינוך הישראלית, ובקרב מורים ומנהלים. המחקר עסק בתוצרי הלמידה של תלמידי כיתות ט'. דהיינו, הישגיהם הלימודיים (שליטה בתכנים ובמיומנויות), תפיסותיהם הערכיות כלפי הסביבה, עמדותיהם כלפי תחום הדעת, והיבטים מוטיבציוניים. כמו כן, המחקר עסק בהקשר הפדגוגי של לימודי הגאוגרפיה בחטיבת הביניים, ברמת הכיתה, ברמת בית הספר וברמת מערכת החינוך בכללותה.
כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.
בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.
בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.
תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.
בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.
עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.
לחינוך איכותי בגיל הרך חשיבות מכרעת לעתידו של הילד ולהתפתחותו הרגשית, הלימודית והחברתית. תחום זה מקבל בשנים האחרונות תשומת לב מיוחדת, הן בקרב חוקרי חינוך והן בקרב קובעי מדיניות חינוך. מדינות רבות, ובהן ישראל, פועלות לשיפור החינוך בגיל הרך. מחקרים רבים מצביעים על כך שחינוך איכותי בגני הילדים מתאפיין באקלים חינוכי ופדגוגי מיטבי, נוסף על יחסים חיוביים בין כל באי הגן – הצוות החינוכי, הילדים והוריהם. מכאן, שקיימת חשיבות רבה בקבלת מידע מקיף על האקלים החינוכי בגני הילדים בישראל ועל הצרכים הפדגוגיים הן של הגננות והן של הורי הילדים.
נתוני האקלים והסביבה הפדגוגית נאספים במסגרת סקרי המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) המועברים מידי שנה בשנה, ומטרתם לספק למנהל ולצוותים הפדגוגיים מידע על תפקוד בית הספר במגוון של רחב של נושאים. הנתונים משקפים את ההיבטים החברתיים-רגשיים-פדגוגיים של הלמידה ובודקים ארבעה היבטים עיקריים: שביעות רצון ויחסים בין באי בית הספר; אלימות, מוגנות והתנהגויות סיכון; דרכי הוראה-למידה-הערכה וחינוך חברתי-ערכי בבית הספר.
המשוב הארצי המדגמי ב"גאוגרפיה – אדם וסביבה" נערך על ידי ראמ"ה בשנת הלימודים תשע"ד. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות ט' במערכת החינוך הישראלית, ובקרב מורים ומנהלים. המחקר עסק בתוצרי הלמידה של תלמידי כיתות ט'. דהיינו, הישגיהם הלימודיים (שליטה בתכנים ובמיומנויות), תפיסותיהם הערכיות כלפי הסביבה, עמדותיהם כלפי תחום הדעת, והיבטים מוטיבציוניים. כמו כן, המחקר עסק בהקשר הפדגוגי של לימודי הגאוגרפיה בחטיבת הביניים, ברמת הכיתה, ברמת בית הספר וברמת מערכת החינוך בכללותה.
ראמ״ה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך