article-type-single: הערכה ארצית

נתונים ארציים בשפת אם לכיתה ד' – תשפ"ב

כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.

קיראו עוד»

סקרי הוראה ולמידה מרחוק: מורים והורים, פעימה שנייה

בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.

קיראו עוד»

עברית כשפה שנייה לדוברי ערבית לתלמידים בכיתות ו' – תשע"ח

עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

קיראו עוד»

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך – תשע"ו

בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.

קיראו עוד»

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך בבתי ספר לחינוך מיוחד – תשע"ו

בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.

קיראו עוד»

סקר ניטור רמת האלימות בבתי הספר – תשע"ז

תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.

קיראו עוד»

אקלים וסביבה פדגוגית בגני ילדים: סקר גננות והורים – תשע"ו

לחינוך איכותי בגיל הרך חשיבות מכרעת לעתידו של הילד ולהתפתחותו הרגשית, הלימודית והחברתית. תחום זה מקבל בשנים האחרונות תשומת לב מיוחדת, הן בקרב חוקרי חינוך והן בקרב קובעי מדיניות חינוך. מדינות רבות, ובהן ישראל, פועלות לשיפור החינוך בגיל הרך. מחקרים רבים מצביעים על כך שחינוך איכותי בגני הילדים מתאפיין באקלים חינוכי ופדגוגי מיטבי, נוסף על יחסים חיוביים בין כל באי הגן – הצוות החינוכי, הילדים והוריהם. מכאן, שקיימת חשיבות רבה בקבלת מידע מקיף על האקלים החינוכי בגני הילדים בישראל ועל הצרכים הפדגוגיים הן של הגננות והן של הורי הילדים.

קיראו עוד»

אקלים וסביבה פדגוגית תש"ף – סקר ארצי

נתוני האקלים והסביבה הפדגוגית נאספים במסגרת סקרי המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) המועברים מידי שנה בשנה, ומטרתם לספק למנהל ולצוותים הפדגוגיים מידע על תפקוד בית הספר במגוון של רחב של נושאים. הנתונים משקפים את ההיבטים החברתיים-רגשיים-פדגוגיים של הלמידה ובודקים ארבעה היבטים עיקריים: שביעות רצון ויחסים בין באי בית הספר; אלימות, מוגנות והתנהגויות סיכון; דרכי הוראה-למידה-הערכה וחינוך חברתי-ערכי בבית הספר.

קיראו עוד»

גיאוגרפיה בכיתות ט' – הערכה ארצית מדגמית

המשוב הארצי המדגמי ב"גאוגרפיה – אדם וסביבה" נערך על ידי ראמ"ה בשנת הלימודים תשע"ד. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות ט' במערכת החינוך הישראלית, ובקרב מורים ומנהלים. המחקר עסק בתוצרי הלמידה של תלמידי כיתות ט'. דהיינו, הישגיהם הלימודיים (שליטה בתכנים ובמיומנויות), תפיסותיהם הערכיות כלפי הסביבה, עמדותיהם כלפי תחום הדעת, והיבטים מוטיבציוניים. כמו כן, המחקר עסק בהקשר הפדגוגי של לימודי הגאוגרפיה בחטיבת הביניים, ברמת הכיתה, ברמת בית הספר וברמת מערכת החינוך בכללותה.

קיראו עוד»

נתונים ארציים בשפת אם לכיתה ד' – תשפ"ב

כלל בתי הספר היסודיים השתתפו בהערכה חיצונית של הישגים לימודיים בשפת-אם עברית וערבית לכיתות ד בחודש דצמבר 2021 (פרט לבתי הספר של החינוך המיוחד). ההערכה החיצונית בודקת ידע ומיומנויות בהתאם לתוכניות הלימודים ולמסמך אבני דרך – מטרות, יעדים וכלים לשנה"ל תשפ"ב.

קיראו עוד»

סקרי הוראה ולמידה מרחוק: מורים והורים, פעימה שנייה

בתחילת שנת 2020 פרצה מגיפת הקורונה בישראל. החל ממרץ 2020 ועד למרץ 2021 בתי הספר נסגרו לתקופות ארוכות עקב המגיפה, והמערכת עברה למתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. באפריל 2021 בתי הספר חזרו למתכונת של נוכחות מלאה בבתי הספר, אולם המגיפה העולמית עדיין לא חלפה וקיים סיכוי לסגירה מחודשת של בתי הספר וללמידה מרחוק.
במהלך תקופת הסגירה של בתי הספר ביצעה ראמ"ה סקרים בקרב שתי אוכלוסיות מפתח: מורים והורים לתלמידים הלומדים בבתי הספר. הסקרים התבצעו בשתי פעימות: הפעימה הראשונה בחודשים יולי – אוגוסט 2020, זמן קצר אחרי שבתי הספר נסגרו; הפעימה השנייה בחודשים ינואר – מרץ 2021, לאחר שמשרד החינוך ביצע מהלכים רבים בתחומים של הצטיידות, פיתוח מקצועי, גיבוש מתודות הוראה ולמידה ועוד.

קיראו עוד»

עברית כשפה שנייה לדוברי ערבית לתלמידים בכיתות ו' – תשע"ח

עבור החברה דוברת הערבית בארץ, השפה העברית היא במעמד של שפה שנייה, דהיינו, שפה שאליה נחשפים בסביבה הרחבה מחוץ לכותלי בית הספר או היישוב ובהקשרים מגוונים של החיים. השליטה בשפה העברית בהקשר המקומי חשובה ומאפשרת השתלבות קלה יותר בחברה הישראלית, בחיי היום יום, במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשוק העבודה בארץ. בשל ההכרה בחשיבות השליטה בעברית בקרב האוכלוסיות דוברות הערבית בארץ, מקצוע העברית הוא מקצוע חובה בבתי ספר דוברי ערבית והוראה מתחילה בשלב מוקדם של בית הספר היסודי וממשיכה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה.

קיראו עוד»

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך – תשע"ו

בשנת הלימודים תשע"ד החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים כלפי מערכת החינוך והסביבה הלימודית של ילדיהם בבית הספר באמצעות סקר רחב היקף במדגם ארצי מייצג של הורים. הסקר נועד לשקף תמונת מצב מייצגת ובת השוואה (בין קבוצות אוכלוסייה ולאורך זמן), במגוון נושאים, כפי שהם נתפסים בעיני ההורים, כדי לסייע בקבלת החלטות במערכת החינוך. בשנת הלימודים תשע"ו הורחב סקר עמדות ההורים גם לאוכלוסיות נוספות: הורים לילדים בגנים והורי התלמידים בחינוך המיוחד.

קיראו עוד»

עמדות הורים כלפי מערכת החינוך בבתי ספר לחינוך מיוחד – תשע"ו

בשנת תשע"ו החלה ראמ"ה לנטר את עמדות הורי התלמידים בבתי הספר בחינוך המיוחד. בשנים האחרונות מתחדדת התפיסה שלפיה הצלחה של בתי ספר ושל מערכות חינוך בכלל תלויה לא רק בגורמים המעורבים ישירות במעשה החינוכי (תלמידים ואנשי צוות) אלא גם בבעלי עניין נוספים – בראשם הורי התלמידים ועימם הקהילה והחברה בכללותה.

קיראו עוד»

סקר ניטור רמת האלימות בבתי הספר – תשע"ז

תופעת האלימות בבתי הספר מהווה את אחת התופעות המרכזיות העומדות לסדר היום הציבורי באשר למערכת החינוך בישראל. לאור העיסוק הרב בסוגיה זו עלה צורך במהלך של ניטור רמת האלימות בבתי הספר על מנת לזהות מגמות של שינוי ושימור ברמת האלימות במערכת החינוך.

קיראו עוד»

אקלים וסביבה פדגוגית בגני ילדים: סקר גננות והורים – תשע"ו

לחינוך איכותי בגיל הרך חשיבות מכרעת לעתידו של הילד ולהתפתחותו הרגשית, הלימודית והחברתית. תחום זה מקבל בשנים האחרונות תשומת לב מיוחדת, הן בקרב חוקרי חינוך והן בקרב קובעי מדיניות חינוך. מדינות רבות, ובהן ישראל, פועלות לשיפור החינוך בגיל הרך. מחקרים רבים מצביעים על כך שחינוך איכותי בגני הילדים מתאפיין באקלים חינוכי ופדגוגי מיטבי, נוסף על יחסים חיוביים בין כל באי הגן – הצוות החינוכי, הילדים והוריהם. מכאן, שקיימת חשיבות רבה בקבלת מידע מקיף על האקלים החינוכי בגני הילדים בישראל ועל הצרכים הפדגוגיים הן של הגננות והן של הורי הילדים.

קיראו עוד»

אקלים וסביבה פדגוגית תש"ף – סקר ארצי

נתוני האקלים והסביבה הפדגוגית נאספים במסגרת סקרי המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) המועברים מידי שנה בשנה, ומטרתם לספק למנהל ולצוותים הפדגוגיים מידע על תפקוד בית הספר במגוון של רחב של נושאים. הנתונים משקפים את ההיבטים החברתיים-רגשיים-פדגוגיים של הלמידה ובודקים ארבעה היבטים עיקריים: שביעות רצון ויחסים בין באי בית הספר; אלימות, מוגנות והתנהגויות סיכון; דרכי הוראה-למידה-הערכה וחינוך חברתי-ערכי בבית הספר.

קיראו עוד»

גיאוגרפיה בכיתות ט' – הערכה ארצית מדגמית

המשוב הארצי המדגמי ב"גאוגרפיה – אדם וסביבה" נערך על ידי ראמ"ה בשנת הלימודים תשע"ד. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתות ט' במערכת החינוך הישראלית, ובקרב מורים ומנהלים. המחקר עסק בתוצרי הלמידה של תלמידי כיתות ט'. דהיינו, הישגיהם הלימודיים (שליטה בתכנים ובמיומנויות), תפיסותיהם הערכיות כלפי הסביבה, עמדותיהם כלפי תחום הדעת, והיבטים מוטיבציוניים. כמו כן, המחקר עסק בהקשר הפדגוגי של לימודי הגאוגרפיה בחטיבת הביניים, ברמת הכיתה, ברמת בית הספר וברמת מערכת החינוך בכללותה.

קיראו עוד»

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.