משרד החינוך
הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
טאליס 2018 Talis
סקר ההוראה והלמידה הבין-לאומי
Teaching and Learning
International Survey
אודות מחקר טאליס
סקר ההוראה והלמידה הבינלאומי (TALIS 2018) שנערך על ידי ה-OECD שאל מורים ומנהלים בחטיבות הביניים ב-48 מדינות, אודות מאפייני העבודה שלהם, ההכשרה להוראה וההזדמנויות ללמוד ולהתמקצע בהוראה. המידע שנאסף נועד לספק למדינות שהשתתפו מידע השוואתי ושימושי שיאפשר להן לבחון את מדיניות החינוך שלהן, לזהות מהם השינויים הנדרשים במערכת, ללמוד כיצד מערכות חינוך אחרות מתמודדות עם אתגרים דומים, וללמוד מגישות חדשניות שקיימות בעולם לעיצוב ולקידום מקצוע ההוראה במדינה. מחקר זה 'נתן קול' למורים ולמנהלים והזמין אותם להשפיע על קביעת המדיניות.
רוצה ללמוד עוד על נתוני טאליס בישראל? לפניך הדוח הישראלי ובו עיקרי הממצאים מהמחקר. כמו כן תוכלו לעיין בדוח הבינלאומי.
סיירו בדף זה וגלו כמה ממצאים מעניינים מתוך דוח טאליס בישראל וקישור לפרקים בדו״ח.
תובנות על הוראה ולמידה
ההחלטה להיות מורה בישראל. שיקולים הנוגעים לתרומה לחברה עומדים במרכז ההחלטה של מורים לבחור במקצוע ההוראה. מורים רבים ציינו את המוטיבציה לתרום לחברה ולהשפיע על ההתפתחות של ילדים ואנשים צעירים. בישראל, לעומת ה-OECD, יותר מורים ציינו את האפשרות לקדם תלמידים משכבות חברתיות מוחלשות כגורם מוטיבציה. שיקולים הנוגעים לתנאי העסקה, כמו למשל, שעות עבודה נוחות, והכנסה הולמת היו פחות מרכזיים בבחירה.
ההוראה היא לא תמיד העדפה ראשונה בקריירה. בישראל הבחירה בהוראה כהעדפה ראשונה לקריירה גבוהה יותר בקרב מורים ותיקים בהשוואה למורים בראשית דרכם. מורים שבחרו בהוראה כהעדפה ראשונה לקריירה שלהם, נטו להיות בעלי תחושת מסוגלות גבוהה יותר ולהפגין שביעות רצון גבוהה יותר מעבודתם בהשוואה לאלו שהוראה לא הייתה הבחירה הראשונה שלהם.
הכשרת המורים מתמקדת בהוראת תחומי תוכן וידע פדגוגי. מרבית המורים בישראל דיווחו שבהכשרתם נכללו הנושאים מתחום התוכן והפדגוגיה של המקצוע שהם מלמדים, ושיעור גבוה מהמורים דיווחו על תחושת מוכנות גבוהה להוראה של נושאי הליבה.
בנושאים מסוימים המורים חשו פחות מוכנים. שיעור לא מבוטל של מורים חשו בתחילת דרכם המקצועית, כי הם אינם מוכנים די הצורך להתמודד עם נושאים חשובים כמו ניהול כיתה, מעקב אחר ההתפתחות והלמידה של תלמידים, הוראה בסביבה רב-תרבותית או רב-לשונית ושימוש במחשב בהוראה. עם זאת, ישנם נושאים שאינם תלויי תחום תוכן וידע פדגוגי, בהם שיעור גבוה מהמורים בישראל דיווחו כי הם נכללו בהכשרה שלהם, למשל, הוראה בכיתה הטרוגנית.
נדרשים ליישם פרקטיקות לניהול כיתה. שימוש בפרקטיקות לניהול כיתה נמצא שכיח יותר בישראל מאשר במדינות ה-OECD. עם זאת, בעוד שמורים ותיקים ציינו שימוש בפרקטיקות מארגנות כמו הצבת מטרות בתחילת ההוראה, מורים בראשית דרכם מיישמים פרקטיקות שנועדו לשמור על כללי התנהגות.
משתמשים יותר בפרקטיקות תקשוב ובפרקטיקות הוראה מתקדמות. ישראל בולטת בעליה המשמעותית ביותר לעומת מחזור המחקר הקודם, בקיום פעילויות שעושות שימוש בתקשוב לצורך הכנת עבודה או פרויקט. פרקטיקות נוספות שהשימוש בהן עלה הן מתן פרויקטים שנדרש זמן להשלימם, ומתן משימות מחיי היומיום כדי להדגים כיצד הידע החדש שימושי.
מעריכים באמצעות כלי הערכה משלהם. שני שלישים מהמורים דיווחו על שימוש תדיר בכלי הערכה משלהם – עלייה ניכרת בהשוואה למחזור מחקר קודם. פרקטיקות הערכה נפוצות הן מתן משוב בכתב על עבודות תלמידים בנוסף לציון, ומתן משוב מיידי בעקבות צפייה בתלמידים מבצעים משימה. פחות משליש מהמורים בישראל דיווחו שהם מאפשרים לתלמידיהם להעריך את ההתקדמות שלהם בעצמם.
השתתפות רחבה במגוון פעילויות לפיתוח מקצועי. מרבית המורים והמנהלים בישראל משתתפים בפעילויות פיתוח מקצועי. השתתפות בקהילות מקצועיות, הדרכה של עמיתים וצפייה בהם, והשתתפות בימי עיון בנושאי חינוך נפוצים יותר בישראל מאשר במדינות ה-OECD, בעיקר בקרב מנהלים אך גם בקרב מורים. בדרך כלל, יותר מורים ותיקים בישראל דיווחו כי השתתפו בפעילויות לפיתוח מקצועי ובפרט בקהילות מקצועיות, בהשוואה למורים בראשית דרכם.
המורים מביעים צורך בפיתוח מקצועי בתחומים האלה. שיעור גבוה יחסית של מורים בישראל הביעו צורך רב בפיתוח מקצועי מיומנויות תקשוב לצורכי הוראה, הוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים, התנהגות תלמידים וניהול כיתה, והוראת כישורי למידה. התכנים הנפוצים ביותר שנכללו בפעילויות לפיתוח מקצועי שבהן השתתפו המורים במהלך השנה שקדמה למחקר היו ידע בתחום הדעת וכישורים פדגוגיים. כמעט בכל התחומים שיעור גבוה יותר של מורים בראשית דרכם, בהשוואה לשיעור בקרב מורים ותיקים, ציינו צורך רב לפיתוח מקצועי. רק בשני תחומים נרשמו שיעורים דומים בצורך בפיתוח מקצועי: מיומנות תקשוב לצורכי הוראה ותקשורת עם אנשים מתרבויות/מדינות שונות.
צרכי פיתוח מקצועי של מנהלים. כשליש מהמנהלים בישראל הביעו צורך רב להתפתח מקצועית בשימוש בנתונים לצורך שיפור איכות בית הספר, ובתכנון פיתוח מקצועי עבור/עם המורים. עוד ציינו מנהלים בישראל את הצורך ללמוד ניהול פיננסי ופיתוח שיתוף פעולה בקרב מורים.
מתוך פרק 9 בדו״ח הישראלי: פיתוח מקצועי
מחסור בתנאים פיזיים, בהון אנושי איכותי. מנהלים רבים בישראל ציינו שאיכות ההוראה נפגעת בשל מחסור בתשתיות פיזיות ובכלל זה מרחבי הוראה, מחשבים וגישה מוגבלת לאינטרנט. מנהלים רבים ציינו מחסור בכוח הוראה מוסמך ומיומן, למשל מורים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, מורים מקצועיים, ומערך מסייע. עוד ציינו מחסור בזמן להנהגה החינוכית ולעבודה עם תלמידים. מעט מנהלים ציינו מחסור בחומרי לימוד.
אם היתה ניתנת למורים האפשרות, במה היו מעדיפים להשקיע? בראש סדר העדיפויות ציינו המורים בישראל את הצורך בשיפור שכר המורים ובצמצום מספר התלמידים בכיתות על ידי גיוס כוח הוראה נוסף. לאחר מכן בסדר העדיפויות תמיכה בתלמידים עם צרכים מיוחדים או משכבות מוחלשות והגדלת היצע תכניות לפיתוח מקצועי איכותי או שיפור מבנים ומתקנים. השקעה בחומרי הוראה-למידה נמצאת בתחתית המידרג.
ראמ״ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
ראמ״ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך
