משרד החינוך

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

מחקר טאליס

בגני ילדים 2018 

TALIS Starting Strong Survey

 אודות מחקר טאליס בגני ילדים

מחקר טאליס בגני הילדים הוא סקר בין-לאומי הבוחן את איכות התהליכים המתקיימים במסגרות החינוך לגיל הרך. המחקר מספק הזדמנות ייחודית ללמוד על המאפיינים של כוח העבודה, תהליכי העבודה וסביבת העבודה במסגרות החינוך לגיל הרך. 

המחקר נערך על-ידי ה-OECD וראמ״ה הובילה את ביצועו בישראל. המחקר כלל שאלונים מפורטים שהועברו לחברי הצוות (גננות, סייעות, ואנשי צוות אחרים השותפים לעבודה החינוכית עם הילדים), בגני ילדים ב-8 מדינות. באמצעות השאלונים נאסף מידע מקיף ומשמעותי אודות הפרקטיקות ודרכי העבודה של צוות הגן – האופן שבו צוות הגן תומך בלמידה המוקדמת של הילדים, בהתפתחות שלהם וברווחה שלהם.

המחקר גם ביקש ללמוד על המאפיינים של חברי הצוות בגן הילדים, ועל הסביבה החינוכית בגני הילדים. לחקור את הגורמים שיכולים לתמוך ולקדם את איכות התהליכים המתקיימים בגני הילדים. להשוות בין מאפיינים של הרכב הילדים ואנשי הצוות בגני ילדים ולחקור את הפרקטיקות של אנשי הצוות בתוך מדינות ובין מדינות, בכדי לזהות אסטרטגיות שונות בהן נוקטות מערכות חינוך לגיל הרך.  

רוצה ללמוד עוד על נתוני טאליס בגני הילדים בישראל? לפניך  הדו״ח הישראלי  ובו עיקרי הממצאים מהמחקר. כמו כן תוכלו לעיין  בדו״ח הבינלאומי. 

סיירו בדף זה וגלו כמה ממצאים מעניינים מתוך דוח טאליס בגני הילדים בישראל וקישור לפרקים בדו״ח. 

תובנות וממצאים נבחרים

מה מאפיין את הרכב ילדי הגן וצוות הגן?

הרכב ילדי הגן. מספר הילדים בגן בישראל גבוה יחסית ומספר אנשי הצוות נמוך יחסית, בהשוואה לממוצע במדינות המשתתפות. יחד עם זאת הגנים בישראל פחות הטרוגניים (מבחינת שילוב של ילדים מרקע חברתי-כלכלי שונה, ילדים עם צרכים מיוחדים וילדים ששפת האם שלהם שונה מזו המדוברת בגן), ביחס לממוצע המדינות המשתתפות. 

מאפייני צוות הגן. הוותק הממוצע של חברות הצוות בישראל הוא כ-10 שנים, בדומה לוותק בממוצע המדינות המשתתפות. בישראל, יחסית לממוצע המדינות, יש שיעור גבוה יחסית של חברות צוות גן מבוגרות (שגילן מעל ל-50) ושיעור נמוך יחסית של חברות צוות גן צעירות (שגילן מתחת ל-30). חברות צוות גן מבוגרות יחסית, הן מאפיין שנפוץ יותר בקרב סייעות בגנים ממגזר דוברי העברית. ​

מתוך פרק 4 בדו״ח הישראלי

מהי ההשכלה וההכשרה של צוות הגן?

ההשכלה של צוות הגן. רמת ההשכלה של חברות צוות הגן בישראל, כאשר מסתכלים על הצוות כמכלול, נמוכה מזו שבממוצע המדינות המשתתפות. הגננות בישראל משכילות בהשוואה לממוצע במדינות וכמעט כולן בעלות תואר אקדמי. הסייעות בישראל פחות משכילות בממוצע ורק מיעוטן בעלות תואר אקדמי.

הכשרה לעבודה עם ילדים. שיעור חברות צוות הגן שהוכשרו לעבודה עם ילדים דומה בישראל ובממוצע המדינות המשתתפות. חברות צוות הגן בישראל שהוכשרו לעבודה עם ילדים דיווחו כי הנושאים הנפוצים בהכשרתן היו: תכנים הקשורים להתפתחות הילד, עידוד משחק ועידוד יצירתיות ופתרון בעיות. ישנם נושאי הכשרה שדווחו בשיעורים נמוכים בהרבה מאלו שבממוצע המדינות והם: עבודה עם ילדים ומשפחות, ועבודה עם ילדים מרקע שונה.

מתוך פרק 7 בדו״ח הישראלי

מהו הפיתוח המקצועי בו משתתף צוות הגן?

הפיתוח המקצועי של צוותי הגן. מרבית חברות צוות הגן בישראל השתתפו בפעילות לפיתוח מקצועי בשנה שקדמה להעברת המחקר, אך שיעור זה היה נמוך במקצת בישראל בהשוואה לממוצע המדינות המשתתפות. מידת ההשתתפות של הגננות גבוהה ביותר, אך של הסייעות נמוכה יחסית. הפעילות הנפוצה ביותר בישראל היא השתתפות בהשתלמויות פרונטליות. פעילויות נוספות נפוצות הן ליווי והדרכה של גננות וכן השתתפות של גננות בקהילות מקצועיות.

התכנים השכיחים בפעילויות לפיתוח מקצועי שבהן השתתפו חברות צוות הגן, הן בישראל והן בממוצע המדינות, היו קשורים להתפתחות של ילדים, עידוד משחק וכן עידוד יצירתיות ופתרון בעיות.

סייעות וגננות. השכלתן של הסייעות בישראל פחותה מזו של הגננות ויש להן צורך רב יותר בפיתוח מקצועי. הסייעות מקבלות פחות תמיכה להשתתפות בפיתוח ואכן פחות משתתפות בפיתוח מקצועי.

כמעט כל הגננות, לעומת רק כשני שלישים מן הסייעות השתתפו בפעילויות לפיתוח מקצועי – פער זה הוא הגדול מבין כל המדינות שהשתתפו במחקר.

מתוך פרק 7 בדו״ח הישראלי

מהי מידת הסיפוק ושביעות הרצון מהעבודה?

גורמי לחץ בעבודה של צוותי הגנים. ריבוי הילדים בגן וכן התמודדות עם התנהגות הילדים הם גורמי הלחץ המובילים בישראל, והם גבוהים משמעותית מאשר בממוצע המדינות המשתתפות. הגננות מלינות על היקף עבודה אדמיניסטרטיבית ותיעוד התפתחות הילדים כגורמי לחץ מובילים, בעוד מחסור במשאבים והטלת משימות נוספות (כמו ניקיון) הם גורמי הלחץ מובילים בקרב הצוות המסייע. 

הערכה מההורים, הילדים והחברה. כמעט כל חברות צוות הגן בישראל ובממוצע המדינות המשתתפות מדווחות על הערכה רבה שהן זוכות לה מן ההורים והילדים ומדווחות על פחות הערכה לה הן זוכות מהחברה. 

שביעות הרצון מהשכר. רק שליש מחברות צוות הגן בישראל שבעות רצון משכרן. שביעות הרצון נמוכה יותר בקרב חברות הצוות בגנים ממגזר דוברי העברית ובעיקר נמוכה בקרב סייעות. 

מתוך פרק 8 בדו״ח הישראלי

במה צריך להשקיע בגנים?

חסמים וגורמים מגבילים. תקציבים ומשאבים בלתי מספיקים מגבילים במידה רבה את יעילות עבודתן של הגננות בישראל. כמעט מחצית מהגננות ציינו שהמחסור באנשי צוות ביחס למספר הילדים בגן פוגע ביכולות של הגן לספק סביבה איכותית להתפתחות, לרווחה הרגשית-חברתית וללמידה של הילדים. בקרב דוברי הערבית צוינו חסמים משמעותיים יותר בתשתיות (משחקים ומרחבים פנימיים וחיצוניים) וכן מחסור בחברות צוות מיומנות.

תיעדוף ההשקעה בגני הילדים. בישראל ובמדינות המשתתפות, חברות צוות הגן מייחסות חשיבות רבה בעיקר להשקעה בהקטנת מספר הילדים בגן (בעיקר בצמצום מספר הילדים, ופחות מכך בתגבור צוות הגן), בשיפור תנאי השכר של צוות הגן, בתמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים, ובמתן פיתוח מקצועי איכותי לצוות הגן.  הגננות במגזר דוברי הערבית ייחסו חשיבות רבה יותר להשקעה בשיפור מבנים ובעזרים (צעצועים, חומרי לימוד ועוד), שצוינו גם כגורמים המגבילים את עבודתן.

מתוך פרק 9 בדו״ח הישראלי

מהן הפרקטיקות ודרכי העבודה הנהוגות בגן?

חברות צוות הגן בישראל דיווחו על כך ששימוש בפרקטיקות השונות מאפיינות את צוות הגן בשכיחות גבוהה יותר מאשר עמיתותיהן בממוצע המדינות המשתתפות, בכל אחד מהממדים שנבדקו- קידום התפתחות שפה, אוריינות שפתית ומתמטית, קידום היבטים רגשיים-חברתיים, וקידום הקשר עם ההורים. 

קידום התפתחות שפה ואוריינות שפתית ומתמטית. בישראל, צוות הגן נוהג בשכיחות גבוהה לעודד ילדים לשוחח זה עם זה, לבצע משחק או דקלום עם הילדים, ולעודד ילדים להשתמש במספרים או לספור. בישראל מדווחים פחות על שימוש בפרקטיקות האלו לצורך קידום התפתחות השפה: חזרה על דברי הילדים כלשונם או במילים אחרות, ועיון בספרים יחד עם הילדים.

קידום היבטים רגשיים-חברתיים. חברות צוות הגן בישראל מדווחות כי הן נוהגות לעודד את הילדים לעזור זה לזה, נוהגות לעודד שיתוף פעולה בין הילדים וכן דואגות לציין לשבח ילדים שמנחמים זה את זה.

מתוך פרק 5 בדו״ח הישראלי

קידום מיומנויות המאה ה-21. בישראל, וכן בממוצע המדינות המשתתפות, חברות צוות הגן מייחסות חשיבות רבה לפיתוח מיומנויות המאה ה-21 בקרב ילדי הגן, ובפרט ליכולת לשתף פעולה עם אחרים, לחשיבה יצירתית, וליכולת לשאול שאלות ולחקור מתוך סקרנות אישית. לצד זאת בולט הפער בין ישראל וממוצע המדינות המשתתפות במידת החשיבות אותה מייחסות חברות הצוות לקידום מיומנות התקשוב. חברות צוות הגן בישראל מיחסות לה חשיבות רבה יותר. 

מתוך פרק 6 בדו״ח הישראלי

מידע נוסף

מידע נוסף אודות ממצאי מחקר טאליס בגני ילדים תוכלו לקרוא בדוח המחקר המקיף בעברית וכן בדף טאליס באתר.

לצפיה בדו״ח במסך מלא, לחצו על האייקון המרובע המופיע בתחתית הדוח מימין.

ראמ״ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

ראמ״ה – הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

כיתות ה׳-ו׳

כיתות ג׳-ד׳

צוות הכתיבה

ועדות ההיגוי מטעם הרשות הארצית למדידה והערכה, ראמ״ה

  • ד"ר עמליה בר- און יו"ר ועדת ההיגוי ויועצת אקדמית – החוג להפרעות בתקשורת, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב.
  • ד"ר הדס גלברט מנהלת תחום הערכה מעצבת, ראמ"ה.
  • ד״ר אורנה שר אבי מנהלת גף מאגרי משימות, ראמ"ה.
  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה.
  • גב' דליה הלוי מנהלת תחום דעת עברית בקדםיסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית, משרד החינוך (עד 2022).
  • ד"ר לימור קולן מנהלת תחום דעת עברית בקדם-יסודי וביסודי, המזכירות הפדגוגית – אגף שפות, משרד החינוך; המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
  • גב' גילה קרול ממונה על מיומנויות יסוד, אגף א' לחינוך יסודי, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך.
  • גב' יעל נדלר מפקחת על החינוך הלשוני בחמ"ד, משרד החינוך.
  • גב' אורית רוזנמן מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר ניקי אהרוניאן אורנים המכללה האקדמית לחינוך.
  • גב' תרצה יהודה מפקחת על הוראת העברית במחוז החרדי, משרד החינוך.
  • ד"ר גלעד ברנדס בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב.
  • גב’ דפנה כהן עתיר מחוז מרכז, משרד החינוך (מבדק כיתה ב')

צוות הפיתוח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח)

כתיבה:

  • גב' אילנה מסט ראש צוות הכתיבה
  • גב' דורית כהן 
  • גב' תהילה גרינוולד
  • גב' עליזה יגן, אחראית על גרסת החרדים

 פסיכומטריקה:

  • גב' יעל גורודנסקי 
  • גב’ ענת דרוך שמש
  • גב’ אסטלה מלמד

ריכוז הפרויקט:

  • גב' לירון שירי הושמנד 
  • גב' זהר בן הר (מבדק כיתה א')

עריכת לשון:

  • גב' ענת ריינר  
  • גב' גיליה בר לוי 
  • גב' אראלה ברילנט 
  • גב’ מיכל אילון
  • גב' רעות גרוס

הפקה:

  • גב' לילך חזאי מנהלת ההפקה
  • גב' אולה נסטרובה 
  • גב' רהאדה ערפאת 
  • גב' שני גואטה 
  • גב’ גלדיס חיפאוי

ניהול הפרוייקט:

  • גב' טלי אלבז גדסי מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • גב' תהילה גרינוולד מנהלת הפיתוח של מבדקי הערכה מעצבת
  • מר עוזי סגיר מנהל פיתוח מבחנים ארציים

פיתוח אתר מבדקי הכתיבה

  • ד"ר תמי סבג שושן, מרכזת בכירה מבחנים ארציים, ראמ"ה – ניהול פרוייקט
  • ד״ר רון דביר – הקמת אתר
  • בר דביר – עיצוב גרפי

כתיבה

המבדק כולל משימות בנושאים הקרובים לעולמם של התלמידים ולקוחים גם מתוך תכנית הלימודים. המשימות מייצגות כתיבה בעלת מאפיינים שונים: סיפוריים, מידעיים ורפלקטיביים-פרשניים.

נגן וידאו

המורה

המורה תתעד את מעורבות התלמידים והתיווך שניתן במהלך הכתיבה, בעזרת דף התצפית.

התלמיד

התלמיד יבחר את נושא הכתיבה מבין מספר אפשרויות שהמורה תציע. 

הטרמה

בהטרמה אנחנו עורכים שיח מקדים: מכוונים את המחשבות, מניעים ומארגנים אותן לקראת הכתיבה.

מטרות השיחה

  • לוודא את הבנת המשימה: למי כותבים? באיזה הקשר? ולאלו מטרות?
  • לחבר לידע קודם של התלמידים
  • להעלות רעיונות ונושאים לכתיבה
  • לעורר זכרונות של חוויות והתנסויות
  • להזכיר את רכיבי הסוגה
  • לתכנן את הכתיבה
  • לטפח רגשות חיובים ותחושת מסוגלות

הרכב קבוצת הלומדים

שיחת ההטרמה יכולה להיערך בהרכבים שונים: במליאה, בקבוצה קטנה, בשיח עמיתים או במענה דיפרנציאלי פרטני (בהתאם למורכבות המשימה ולידע הלומד).

עזרים

לצורך שיחת ההטרמה, עומדים לרשותכם עזרים שונים, למשל: כרטיסיות של רכיבי תוכן, מצגת מלווה, סרטון, כתבה ודפי עיבוד מידע.

משוב

המשוב ייערך בשיחה  אישית עם התלמיד באווירה נעימה וברגישות ויתייחס לנקודות החוזק והנקודות הדורשות חיזוק, כפי שעלו בהערכה.

שיחת המשוב מגבירה את המודעות של התלמידים ליכולותיהם, ומכוונת להמשך הלמידה ולהמשך התפתחות הכתיבה. כמו כן היא תורמת לחיזוק הקשר בין המורה לתלמידיה.

המורה

המורה תשקף את הערכות שלה אודות הכתיבה של התלמיד.

התלמיד

התלמיד ישתף בחוויית הכתיבה שלו ובאתגרים עימם התמודד.

הערכה

כדי ללמוד על יכולות הכתיבה של התלמיד, המורה תעריך את הכתיבה באמצעות המחוון.

מחוון

המחוון מותאם לשכבת הגיל ולמאפייני המשימה.

נקודות מבט שונות בהערכה

התבוננות על האופן שבו התלמיד ניגש  לכתיבה ועל האופן שבו הוא מתנהל בזמן הכתיבה (רגשות, מוטיבציה, עניין,  היבטים ניהוליים וכו׳) 

התבוננות במאפייני השיח בטקסט הכתוב:

  • תוכן הטקסט-היכולת להביע תוכן עשיר בפרטים, עם עושר רעיוני ומגוון.
  • לכידות- היכולת לארגן את הטקסט באופן הגיוני ולכיד
  • לשון הטקסט– היכולת להשתמש בשפה כדי להעביר את הרעיונות: אוצר מילים, מבנים מורפולוגיים ותחביר.

התבוננות בכתב, בכתיב (הופעה של שגיאות כתיב, שימוש בסימני פיסוק וארגון הדף)

المرحلة التمهيديّة

خلال هذه المرحلة نقوم بإجراء محادثة تمهيديّة: نثير الأفكار، نوجّهها وننظمّها قبيل الكتابة 

أهداف المحادثة

  • التأكّد من فهم المهمّة: لمن نكتب؟ ما هو سياق الكتابة؟ وما هو الهدف من الكتابة؟
  • ربط الكتابة بمعلومات التلاميذ ومعرفتهم المسبقة 
  • إثارة وطرح أفكار للكتابة 
  • إثارة ذكريات ذات صلة 
  • التذكير بمركّبات الكتابة
  • تخطيط الكتابة 
  • تشجيع التلاميذ وتحفيزهم 
  • تعزيز شعور التلاميذ بالكفاءة 

تقسيم المجموعات

ممكن إجراء المحادثة التمهيديّة بتشكيلات مختلفة: 

كلّ الصفّ، مجموعات صغيرة، أو مساعدة وتوجيه شخصيّ لكلّ تلميذ (بما يلائم صعوبة المهمّة ومعرفة التلميذ)

أدوات مُساعِدة

تحت تصرفكم بعض الأدوات المُساعِدة لتسهيل المحادثة التمهيديّة، منها: 

بطاقات الأسئلة (مركّبات المضمون)، عارضة، فيديو، مقالة، وأوراق مُنَظِّمة 

الكتابة

يتضمّن فحص الكتابة مهمّات تتطرّق لمواضيع قريبة من عالم التلاميذ، كما أنّها مستوحاة من منهاج التعليم. مزايا الكتابة ونوعها متنوّع في المهمّات: قصصّيّة، تأمّليّة-ذاتيّة.

נגן וידאו

المُعلِّمة

توثِّق المعلِّمة مشاركة وتفاعل التلاميذ والدعم الذي قدّمته خلال الكتابة، في ورقة المشاهدة والتوثيق.

التلميذ

يختار التلميذ موضوع الكتابة من ضمن الإمكانيات التي تقترحها المعلِّمة.

التقييم

من خلال تقييم النصّ بواسطة الدليل، تتمكّن المُعلِّمة من تحديد قدرات ومهارات كتابة التلميذ. 

دليل التقييم

تمّت ملاءمة الدليل للفئة العمريّة ولمميّزات المهمّة. 

جوانب مختلفة للتقييم

معاينة الطريقة التي توجّه بها التلميذ للكتابة وسلوكه أثناء الكتابة (مشاعر، دافعية، اهتمام وحماس، الاستعداد والتحضّر للكتابة وغيرها)

التمعّن في مميزات النصّ المكتوب:

  • مضمون النصّ- القدرة على التعبير عن مضمون مليء بالتفاصيل، غنيّ ومتنوّع الأفكار. 
  • ترابط النصّ- القدرة على ترتيب النصّ بطريقة منطقيّة ومترابطة. 
  • لغة النصّ- القدرة على استخدام لغة معياريّة سليمة بهدف التعبير عن الأفكار ونقلها: الثروة اللغويّة، الصرف والنحو. 

معاينة الكلمات، الخطّ والترتيب (أخطاء إملائيّة، استخدام علامات الترقيم وترتيب الصفحة)

محادثة المردود

يتمّ إعطاء المردود للتلميذ من خلال إجراء مُحادثة شخصيّة معه (حوار)، بحساسية عالية وفي جوّ مُريح وملائم يشعر التلميذ فيه بالاهتمام. تتطرّق المحادثة لنقاط القوّة والنقاط التي يجب العمل على تحسينها كيفما وردت في دليل التقييم. 

تزيد محادثة المردود من وعي الطالب بقدراته، وتوجهّه إلى مواصلة التعلُّم وإلى استمرار تطوير كتابته.

كما وتساهم هذه المحادثة في تعزيز وتوطيد العلاقة بين المعلِّمة والتلميذ. 

المُعلِّمة

تعكس المُعلِّمة تقييمها لكتابة التلميذ. 

التلميذ

يشارك التلميذ بتجربته خلال الكتابة، والتحدّيات التي واجهها.